כ-250 אלף – זה, אם לשפוט לפי הסקרים, מספר הקולות שיכולים להכריע לכאן או לכאן את הבחירות לנשיאות, שיתקיימו מחר בפולין. בפועל, הם יכריעו הרבה מעבר לזהות הנשיא הבא: לנוכח הקיטוב הקיצוני במדינה, הכאוס השלטוני שנוצר בגלל הרפורמה המשפטית והאפשרות של הנשיא להטיל וטו על פעילות הממשלה, לא יהיה מוגזם להגדיר את הבחירות האלה כגורליות.
זה מול זה ניצבים בסיבוב השני של המרוץ ראש עיריית ורשה, רפאל צ'אסקובסקי (53), שנתמך על ידי ממשלת טוסק, וקרול נברוצקי (42), ראש המכון לזיכרון לאומי, שמפלגת "החוק והצדק" (PiS) מעניקה לו גיבוי. בסיבוב הראשון זכה צ'אסקובסקי עם 31.4%, נברוצקי הגיע שני עם 29.5% - והפער הקטן מהצפוי הפך לתמרור אזהרה בוהק עבור המועמד הליברלי.
0_kBfqgHzqXEPEWWIjTA
מאז הסיבוב הראשון, נחשפו כמה שלדים בעברו של נברוצקי. התברר כי הסתיר דירה שרכש בסכום סמלי מגמלאי שבו כביכול התחייב לטפל ואשר אותר בבית אבות; התגלה שהיה חבר בכנופיית החוליגנים של "לכיה גדנסק" ולמעשה הודה שב-2009 השתתף בקרבות בלתי-חוקיים; ותחקיר עיתונאי חשף כי כאשר עבד כמאבטח במלון בגדנסק, עסק בסירסור (נברוצקי הכחיש ואיים לתבוע את העיתונאים). בין לבין הוא גם סיפק הופעה בינונית בעימות הטלוויזיוני מול צ'אסקובסקי - ועדיין, רגע לפני הסיבוב השני הפער בממוצע הסקרים השבועי עמד על 0.8% - כלומר עמוק בתוך טווח הטעות הסטטיסטית.
מפתח קריטי לניצחון של אחד הצדדים הוא למי יצביעו תומכיו של המועמד הליברטריאני סלבומיר מנצן, שהגיע בסיבוב הראשון למקום השלישי עם 14%. בקרב בני 18 עד 39 הוא דווקא זכה במקום הראשון – עדות ברורה לתסכול הצעירים משתי המפלגות הגדולות ששולטות בפוליטיקה הפולנית – והשאלה הגדולה היא אם יתייצבו בקלפיות, ואם כן – במי יבחרו. מנצן עצמו סירב לצדד במי מהמועמדים.
במוקד: "הרפורמה המשפטית" והשפעתה
לכאורה, הבחירות לנשיאות בפולין לא היו אמורות לעורר כל כך הרבה עניין ואמוציות: ככלות הכל, ראש המדינה הוא דמות סמלית מעיקרה, אולם לנוכח המהפכה המשפטית שערכה מפלגת "חוק וצדק" בשמונה שנות שלטונה (2023-2015), זכות הווטו על חוקים שיש לנשיא הפכה לכוח אדיר שמסוגל לתקוע את עבודת הממשלה. זה בדיוק מה שקרה ב-2023, כאשר "חוק וצדק" הפסידה בבחירות ל"פלטפורמה האזרחית" של דונלד טוסק ובעלי בריתו: הנשיא הנוכחי דודא, שמזוהה עם "חוק וצדק", לא היסס להשתמש בכוחו כדי לטרפד שינויים שלמענם נבחרה הממשלה, כמו צמצום ההגבלות הדרקוניות על הפסקות הריון, או לאשר מינויים בשירות הציבורי. דודא גם הפנה שורה של חוקים לבית הדין החוקתי – שכל חבריו מונו בשנות השלטון של "חוק וצדק" – וחלקם שלא בהליך תקין, לטענת הקואליציה הנוכחית, שמסרבת לקיים את הוראותיהם. בכלל, הקואליציה הנוכחית לא מכירה בסמכות השופטים שמונו בהמלצת המועצה המשפטית הלאומית. הסיבה: עד 2018, רוב חברי המועצה מונו על ידי משפטנים, אולם לאחר הרפורמה המשפטית, עיקר הכוח עבר לגופים נבחרים כמו הפרלמנט – והרוב הקואליציוני קיבל שליטה על מינוי שופטים. רק כדי להבין את גודל המשבר: דודא הספיק לאשר כ-2,500 שופטים לערכאות שונות, לרבות בית המשפט העליון.
כאשר לנשיא יש כוח וטו מחד, ולקואליציה אין רוב מיוחס כדי להתגבר עליו, זהות הנשיא הבא תכריע למעשה את המשך הקדנציה של ממשלת טוסק. אם צ'אסקובסקי ייבחר, היא תקבל נשיא שמשדר איתה על אותו הגל ויאפשר לבטל ולו חלק מהפוליטיזציה של מערכת המשפט. "אני מתחייב לשים סוף לכאוס ולכפילות במערכת המשפט", התחייב המועמד הליברלי. בעצרת התמיכה המסכמת שנערכה בוורשה בשבת הקודמת, הפציר ראש הממשלה טוסק להתייצב מאחורי צ'אסקובסקי. "זה עכשיו או לעולם לא", אמר לכ-140 אלף באי העצרת.
"ניצחון של צ'אסקובסקי יספק לממשלת טוסק מומנטום מחודש", כתב השבוע פרופ' אלקס שצ'רביאק מאוניברסטת סאסקס, שמנהל בלוג נחשב על הפוליטיקה הפולנית. "הניצחון יעניק לממשלה שנתיים וחצי לפני הבחירות הבאות לפרלמנט, שבמהלכן היא תוכל לבנות מחדש את בסיס התמיכה ולהגביל את הממשלות העתידיות של 'חוק וצדק' לקדם את האג'נדה שלהן".
מנגד, אם נברוצקי יחליף את דודא בארמון הנשיאות, המבוי הסתום הפוליטי יימשך ועלול להביא להתפרקות הקואליציה ולהקדמת הבחירות. "מהבחינה הזו, הניצחון של צ'אסקובסקי קריטי (עבור טוסק)", אמר ל"ישראל היום" יאן הרטמן, פרשן פוליטי של האתר Polityka.pl. "נברוצקי הושק על ידי יארוסלב קצ'ינסקי (אחד המייסדים של "חוק וצדק"; ד"ב) למטרה אחת בלבד: לזרוע כאוס ולחבל בעבודת הממשלה, כדי להביא לקריסתה. זה לחלוטין ברור וגלוי".
שלא במפתיע, שני המועמדים שונים מאוד בעמדותיהם ברוב הסוגיות המרכזיות האחרות על סדר היום הפולני. צ'אסקובסקי הפרו-אירופי תומך בהידוק הקשרים עם גרמניה ובאינטגרציה רבה יותר במוסדות האיחוד, תומך בנישואין להט"ב והבטיח להילחם למען זכויות הנשים. נברוצקי, מצדו, רוצה להשאיר את ההגבלות על הפסקת הריון על כנן ומתנגד לנישואים של בני אותו מין. "ברלין, בריסל, קייב ומוסקבה אינן רוצות בניצחוני", אמר נברוצקי שדווקא מעוניין בתמיכת ממשל טראמפ. לשם כך, הוא טס לעשות סלפי בבית הלבן ובשבוע שעבר מזכירת הפנים האמריקנית קריסטי נואם אף קראה לפולנים לתמוך בנברוצקי.
צ'אסקובסקי ונברוצקי מסכימים כי פולין צריכה להתכונן לתוקפנות הרוסית ותומכים בהמשך הסיוע לאוקראינה, אולם חלוקים באשר לקבלת אוקראינה לנאט"ו ולבניית צבא אירופי. שניהם גם תומכים בהעלאת ההוצאה על הביטחון ל-5% מהתמ"ג, כפי שדורש הממשל הנוכחי של טראמפ.
הזווית היהודית
לשני המועמדים אין התבטאויות מוכרות על ישראל. נברוצקי אמר בראיון לערוץ RMF כי אין בכוונתו להמשיך את המסורת שבה נשיא פולין מדליק נרות חנוכה עם מנהיגי הקהילה היהודית בבניין הפרלמנט. בשבוע שעבר, כשניסה להשיג את תמיכתו של גז'גוז' בראון, מועמד מהימין הקיצוני שהתמודד בסיבוב הראשון, אמר נברוצקי כי "יילחם במתקפות המכוערות על פולין מצד חוקרי השואה". בראון הוא המחוקק שכיבה את החנוכייה בפרלמנט הפולני בשנת 2023. צ'אסקובסקי מצדו לא השיב על השאלון של בראון. "בעימות הטלוויזיוני הוא אמר כי הכוח הוא להתנגד לאנטישמיות", אמר הרטמן. "האנטישמיות היא טאבו בפולין, כך צ'אסקובסקי לא הרוויח מכך קולות, וזו ההוכחה הטובה ביותר לעמדתו המוסרית".
התוצאות הסופיות – ביום שני
קצת יותר מ-29 מיליון בעלי זכות בחירה יש בפולין. הקלפיות במדינה ייפתחו מחר ב-08:00 (שעון ישראל) וייסגרו ב-22:00. מיד עם סגירת הקלפיות יפרסמו שלושת ערוצי הטלוויזיה הגדולים מדגם משותף. שעתיים אחר כך יפורסם מדגם נוסף. התוצאה הסופית צפויה להתפרסם מחרתיים עד הצהריים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו