"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עימות גרמניה-ארה"ב: ברלין משיבה לרוביו בעניין סיווג מפלגת AfD - "למדנו מההיסטוריה"

הממשל האמריקני מתח ביקורת חריפה על החלטת גרמניה לסווג את מפלגת הימין AFD כאיום על הדמוקרטיה • משרד החוץ הגרמני השיב בתקיפות: "בתי המשפט העצמאיים יאמרו את המילה האחרונה" • המחלוקת מתפתחת על רקע ויכוח עמוק בנושא מדיניות ההגירה

,עודכן
0השמעה
"אלטרנטיבה לגרמניה" - בלב העימות החדש בין ארה"ב לגרמניה. צילום: אי.פי.אי

משרד החוץ הגרמני הגיב היום (שישי) לביקורת שהטיח מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו כנגדההחלטה לסווג את מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) כארגון קיצוני המאיים על הדמוקרטיה.

"זוהי דמוקרטיה. החלטה זו היא תוצאה של חקירה יסודית ועצמאית להגנה על החוקה שלנו ושלטון החוק. אלו בתי המשפט העצמאיים שיאמרו את המילה האחרונה. למדנו מההיסטוריה שלנו שיש לעצור את הקיצוניות הימנית", נכתב בתגובת המשרד לדבריו של מזכיר המדינה.

עימות בין מזכיר המדינה האמריקני לבין משרד החוץ הגרמני,צילום: צילום מסך מרשת X

ביקורת חריפה מצד הממשל האמריקני

התגובה הגרמנית מגיעה בעקבות התבטאות חריפה של מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו, שתקף את ההחלטה באומרו: "גרמניה נתנה לארגון הביון שלה יכולת לרגל אחר האופוזיציה. זו לא דמוקרטיה אלא דיקטטורה במסווה".

רוביו אף העצים את ביקורתו כשהוסיף: "מה שבאמת קיצוני זו לא ה-AfD הפופולרית - שהגיעה שנייה בבחירות האחרונות - אלא אידיאולוגיית הגבולות הפתוחים הקטלנית הממסדית שה-AfD מתנגדת לה. גרמניה צריכה לשנות מסלול".

"גרמניה צריכה לשנות מסלול". מזכיר המדינה מרקו רוביו,צילום: אי.אף.פי

דבריו של רוביו מהדהדים אתהקו שהציג סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס בוועידת מינכן, שם מתח ביקורת על מדיניות ההגירה באירופה וטען כי "אף בוחר ביבשת הזו לא הלך לקלפי כדי לפתוח את השערים למיליוני מהגרים".

מה משמעות ההכרזה החדשה?

ההכרזה של "המשרד הפדרלי להגנת החוקה" (BFV), סוכנות הביון הפנימית הפדרלית בגרמניה, היא צעד חסר תקדים. בעבר הוכרזו שלוש שלוחות מקומיות של המפלגה במזרח גרמניה כארגוני ימין קיצוני, אך זו הפעם הראשונה שכל המפלגה מסווגת כאיום ארצי.

הסיווג החדש מאפשר להפעיל אמצעי ריגול, האזנות סתר ומעקבים נגד פעילי המפלגה בכל רחבי גרמניה. בנוסף, מפלגות אחרות יכולות כעת לפנות לבית המשפט בבקשה לפסול את המפלגה לחלוטין.

בכירי "אלטרנטיבה לגרמניה" במהלך הפגנות נגד מהגרים,צילום: AP

הדבר מעמיד את גרמניה בפני דילמה פוליטית מורכבת, מאחר ואלטרנטיבה לגרמניה בראשות אליס ויידל וטינו כורפאלה הפכה למפלגה השנייה בגודלה בגרמניה עם מעל 20% תמיכה בבחירות האחרונות, כשהכפילה את כוחה בהשוואה לבחירות הקודמות.

דו"ח מקיף מנמק את ההחלטה

לפי דיווח בעיתון "דר שפיגל", המשרד הפדרלי להגנת החוקה פרסם דו"ח בן 1,100 עמודים המנמק את הסיכון שהמפלגה מהווה לדמוקרטיה. על פי המשרד, תפיסת העולם של המפלגה כלפי מיעוטים אתניים "אינה עולה בקנה אחד עם תפיסות העולם הדמוקרטיות".

הדו"ח מציין כי המפלגה אינה רואה במהגרים מוסלמים "חברים שווים בעם הגרמני", וכי "ראיית המושג 'עם' המבוססת על מוצא אתני" השוררת במפלגה "אינה עולה בקנה אחד עם הסדר הבסיסי הדמוקרטי החופשי".

הדו"ח מציין כי המפלגה אינה רואה במהגרים מוסלמים "חברים שווים בעם הגרמני". מהגרים בגרמניה,צילום: אי.אף.פי

באלטרנטיבה לגרמניה לא ממהרים להתנער מהאנטישמיות במפלגה, ורק לאחרונה שר החוץ גדעון סער החליט שלא לקיים יחסים רשמיים בין ישראל למפלגה. מייד לאחר הבחירות החזירה המפלגה לשורותיה פוליטיקאים שנקשרו לשערוריות אנטישמיות, ביניהם מתיאס הלפריך, שתיאר את עצמו בעבר כ"פנים הידידותיות של הנאצים", ומקסימיליאן קרא, שטען שלא כל אנשי ה-SS היו רעים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר