"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עוד צעד בדרך לנאט"ו: שבדיה תסגיר "תומך PKK" לטורקיה

אנקרה התנתה במשך חודשים את הצטרפות סטוקהולם לברית במאבק נגד "טרוריסטים אנטי-טורקים" - אזרחים, שהזדהו עם המחתרת הכורדית ונמלטו למדינה הסקנדינבית • המועמד לגירוש, שהורשע ב-2014 בסחר בסמים ונמלט לשבדיה, טוען: טורקיה דורשת את הסגרתי בגלל עמדותיי • מחרתיים ייפגשו נציגי אנקרה וסטוקהולם כדי לקדם את הרחבת הברית

,עודכן
0השמעה
הפגנה נגד הצטרפות שבדיה לנאט"ו. המפגינים נושאים דגלי PKK. צילום: אי.פי

לראשונה מאז הגישה את בקשתה להצטרף לנאט"ו, הסכימה שבדיה להסגיר לטורקיה אדם שתמך במחתרת הכורדית PKK. אנקרה, החברה בברית הטרנס-אטלנטית, האשימה את סטוקהולם בכך שהפכה מקלט לטרוריסטים והתנתה את תמיכתה בקבלת שבדיה לברית בהחזרת עשרות פעילים.

אשרף אחמד, פקיד במשרד המשפטים השבדי, אמר לסוכנות הידיעות AFP כי "הממשלה החליטה לאשר הסגרה של אזרח טורקיה בן 35". ההחלטה באה לאחר שבית המשפט העליון התיר לפני חודש את גירושו.

המועמד להסגרה צפוי לרצות בטורקיה מאסר בגין סחר בסמים. עוד ב-2014 הוא נדון לארבע שנים ושבעה חודשים מאחורי סורג ובריח. האיש, ששמו לא צוין, שוחרר בערבות ונמלט לשבדיה, אולם נעצר באוגוסט האחרון לבקשת אנקרה. מאז הוחזק במעצר.

מימין לשמאל: מזכ"ל נאט"ו סטולטנברג, סגנו מירצ'ה גיאואנה, שר החוץ השבדי בילסטרום, מזכיר המדינה בלינקן ומקבילו הבריטי קלברלי, ושגריר טורקיה לנאט"ו גומרוקצ'ו, החודש באוסלו,צילום: אי.אף.פי

האזרח התנגד להחזרתו לטורקיה וטען כי הסיבה האמיתית לדרישת אנקרה היא קשריו למפלגת העמים הדמוקרטית (HDP) הפרו-כורדית, ומשום שהביע תמיכה ב-PKK. לדרישת השופט, הגיש התובע השבדי שאילתא רשמית אם ביחס למועמד לגירוש מתקיימות בדיקות או חקירות בחשד למעורבות בטרור או להעלבת נשיא טורקיה. התשובה הרשמית הייתה שלילית. כך, ככל הנראה, נסללה הדרך לאישור הגירוש.

אנקרה תובעת מסטוקהולם לפעול נגד קבוצות קיצוניות ולהחזיר אליה פעילים שלפי הטורקים היו מעורבים בניסיון ההפיכה ב-2016 ולמאבק הכורדי הממושך לעצמאות.

הפנגה בסטוקהולם נגד הקשחת החוקים נגד טרור - ונגד הצטרפות לנטט"ו,צילום: רויטרס

בשבועות האחרונים החמירה שבדיה את חוקיה למאבק בטרור. המחוקקים בסטוקהולם קבעו מאסר של עד שמונה שנים בגין השתתפות בארגון קיצוני "באופן שנועד לקדם, לחזק או לתמוך בארגון". התקנות נכנסו לתוקף ב-1 ביוני ועוררו מחאות.

מכל מקום, מחרתיים ייפגשו נציגי שבדיה עם עמיתיהם הטורקים כדי לדון בהצטרפות לנאט"ו. גם הונגריה עוד צריכה לאשר את קבלת שבדיה לנאט"ו – מהלך שחייב לעבור פה אחד. לא מן הנמנע ששבדיה תתקבל לברית עוד לפני פסגת נאט"ו בווילנה באמצע יולי.

תזכורת: שבדיה הייתה מדינה נייטרלית מאז אמצע המאה ה-19, פינלנד שכנתה – משלהי מלחמת העולם השנייה. אלא שהפלישה הרוסית לאוקראינה גרמה לשתי המדינות לחשב מסלול מחדש. שתיהן הגישו בקשות להצטרף. פינלנד כבר השלימה את המסלול והפכה לחברה ה-31 של הברית הטרנס-אטלנטית ב-4 באפריל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר