"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בכירים אוקראינים: המגעים עם ישראל שוב תקועים

גלנט לא משוחח עם מקבילו בקייב • נתניהו לא משיב לזלנסקי, והערבות שהובטחה - לא מומשה

,עודכן
0השמעה
"לא קורה דבר". השגריר קורנייצ'וק. צילום: דימה קנטר

בפברואר השנהביקר שר החוץ אלי כהן בקייב, והיה לשר הראשון שמבקר באוקראינה מאז החלה הפלישה הרוסית. כהן הבטיח שישראלתספק מערכת התרעהותעניק ערבות מדינה לבנייתה, והיה נראה שחלה התקרבות בין המדינות.

כמעט ארבעה חודשים חלפו מאז, ישראל עמדה בהבטחתה לספק את מערכת ההתרעה, אך בשגרירות אוקראינה בארץ מתריעים כי המגעים תקועים בשורה של אפיקים - ויותר מבעבר.

לדברי השגריר יבהן קורנייצ'וק, נראה כי שר הביטחון יואב גלנט חומק מתיאום שיחה עם מקבילו האוקראיני, אולכסיי רזניקוב. השניים לא שוחחו מאז נכנס גלנט לתפקידו. לשם המחשה, קודמו בני גנץ שוחח עם רזניקוב לפחות שלוש פעמים. "לא היו תוצאות, אבל לפחות היה דיאלוג", מעיר קורנייצ'וק.

שר הביטחון יואב גלנט,צילום: ינתן זינדל/ פלאש90

במענה לפניית "ישראל היום" נמסר מלשכת גלנט כי שיחה לא נתבקשה, ולכן גם לא היה סירוב. אך "ישראל היום" נחשף לשלוש פניות אל לשכת השר מתחילת השנה - כולן לתיאום שיחה, אחת מהשר רזניקוב עצמו.

במקביל, גורמים בקייב טוענים כי מהנשיא זלנסקי נמסרו שתי הזמנות לרה"מ בנימין נתניהו לבקר בקייב, אולם עד כה הן לא נענו. לדברי הגורמים, תחילה נומקו הדברים במצב הפוליטי המסובך, אך גם לאחר שזה נפתר לא היה שינוי.

"כל ראשי הדמוקרטיות המערביות ביקרו בקייב מאז החלה המלחמה, חלקם כמה פעמים", אומר קורנייצ'וק. "ישראל יוצאת דופן מהבחינה הזו".

"בקייב לא מבינים"

לדבריו, הסוגיה צורמת במיוחד לנוכח העובדה שישראל שלחה למוסקבה ב־3 במאי שני סמנכ"לים במשרד החוץ, לשיחות עם סגן שר החוץ הרוסי, ושבוע אחר כך התארח בארץ שליח מיוחד של השר הרוסי לברוב.

המים רק עולים: חילוץ אזרחים בחרסון המוצפת

במהלך הביקור בקייב הבטיח השר כהן כי ישראל תספק לאוקראינה מערכת לזיהוי מקום נפילת טילים, וזו תשולב במערך ההגנה האווירית האוקראיני. המערכת אכן סופקה ונמצאת בימים אלה בשלבי ניסוי לקראת אינטגרציה, אך לטענת האוקראינים, אין כל התקדמות בכל הנוגע להבטחה האחרת: להעניק ערבות מדינה בסך 200 מיליון דולר להקמת בית חולים או לפירוק מוקשים. "לא קורה דבר בנושא הזה, ואם קורה - אז לאט מאוד", אומר קורנייצ'וק.

"תראה", הוא מסכם, "אני לא יכול לדרוש, ישראל הרי לא חייבת לנו דבר. אני גם מבין את הקשיים הפוליטיים של הממשלה הנוכחית, אבל בקייב לא יכולים להבין זאת כאשר אזרחים מתים בהפצצות. הם זקוקים לסיוע מיידי. על ישראל לבחור באיזה צד של ההיסטוריה היא נמצאת".

ממשרד ראש הממשלה וממשרד החוץ לא נמסרה תגובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר