"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סוף למתיחות? סרביה וקוסובו הגיעו להסכמה על מתווה האיחוד האירופי

לאחר חודשים של רטוריקה מתלהמת וחשש אמיתי מפני התפרצות של לחימה בבלקן,מנהיגי בלגרד ופרישטינה נפגשו בצפון מקדוניה והגיעו להבנות • "הצדדים הסכימו על מתווה בדרך לנורמליזציה", אמר ג'וזף בורל, נציב החוץ של האיחוד האירופי

,עודכן
0השמעה
חיילים קוסוברים צועדים בפרישטינה, צילום: איי.פי

קוסובו וסרביה הגיעו הבוקר (ראשון) להסכמה על תוכנית יישום למתווה שהציע האיחוד האירופי, שמטרתו להביא לנורמליזציה בין שתי המדינות ולהסרת האיום בעימות חמוש במערב הבלקן.

"הגענו להסכם", כתב ברשת החברתית טוויטר נציב החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל. "קוסובו וסרביה הסכימו על נספח היישום של ההסכם בדרך לנורמליזציה ביחסים בין המדינות. המשמעות היא הסכמה על מה צריך להיעשות, מתי ועל ידי מי", כתב הנציב.

נציב החוץ של האיחוד מכריז על הסכמה בין קוסבו לסרביה // צילום: רויטרס

ראש ממשלת קוסובו אלבין קורטי ונשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' נועדו בעיר אוכריד בצפון מקדוניה לשיחות שנמשכו יותר מ-12 שעות עד שפריצת הדרך בין הצדדים הושגה. מדובר בשיאן של שיחות שנמשכות עשר שנים בין המדינות היריבות שנבעו מהמשבר שנגרם לאחר הכרזת העצמאות של קוסובו בשנת 2008.

ההסכם, שהציעו במקור גרמניה וצרפת, כולל 11 סעיפים שמטרתם להוריד את מפלס המתיחות ולייצר נורמליזציה בין המדינות. הם כוללים ייצוג בדרג נמוך דיפלומטי נמוך בין שני הצדדים, הקמה של מועצה אזורית אוטונומית סרבית בשטחה של קוסובו והכרה של מדינות באיחוד בריבונותה של קוסובו.

ציור קיר בסרביה במחאה על המגעים עם קוסובו,צילום: איי.פי

בשנה החולפת עלתה המתיחות הצבאית באזור כשבלגרד, שלא מכירה בעצמאותה של קוסבו, עיבתה את הכוח הצבאי באזור הגבול וקיימה תרגילים המדמים פלישה לשטחה של קוסבו. המתיחות נבעה מקרע הולך וגובר בין תושביה הסרבים של קוסבו לממשלה בפרישטינה, מתח שהתבטא בסירוב של התושבים הסרבים לאמץ את לוחית הרישוי שהנפיקו הרשויות.

היסטוריה מורכבת

בחודש דצמבר של השנה שעברה הגיעה המתיחות בין שתי המדינות לשיא. החשש מפני תקריות אלימות שיספקו עילה לבלגרד לפעול צבאית במדינה גבר כשש מאות שוטרים ממוצא סרבי, שהתפטרו לאחרונה ממשטרת קוסובו, הודיעו כי הצטרפו למוחים ויאבטחו את חסימת הכבישים ועצרות המחאה של המיעוט הסרבי במדינה. נשיא סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ', סייע להגברת הלהבות כשאמר כי "ארצנו תנקוט בכל פעולה אפשרית על מנת להגן על אנשינו ולשמור על סרביה".

כלי תקשורת בסרביה הדהדו טענות לפיהן פרישטינה מתכננת "מתקפה כוללת" על המיעוט הסרבי במדינה וכי על בלגרד לנקוט ב"פעולת מנע" בשטחה של המדינה. קוסובו, שרוב אוכלוסייתה היא אלבנית אתנית, הכריזה לפני בשנה שעברהעל אכיפת המעבר ללוחיות רישוי מקומיים וחיובם של בני המיעוט הסרבי בהחלפת לוחית הרישוי הסרבית לכזו של קוסובו.

מפת העימות בקוסובו,

המהלך הביא למחאה מתמשכת של בני המיעוט הסרבי ולהתפטרותם של כ-600 שוטרים סרבים מכוח המשטרה הלאומי, ולהתגברות חסימת הכבישים ודרכי הגישה לשכונות בעלות רוב סרבי במדינה. נקודת המחלוקת הגדולה ביותר היא העיר מיטרוביצה, שחלקה הצפוני הוא מעוז של אוכלוסיה אתנית סרבית בקוסובו והממשל המקומי שלה נאמן לבלגרד.

בהסכם עם נאט"ו והאיחוד האירופי בשנת 2006 התחייבה קוסובו להעניק אוטונומיה מוגבלת לסרבים במדינה, כזו שתכלול הקמה של מנהל מקומי של כלל הרשויות המקומיות בהן יש רוב סרבי, אך השלטון בפרישטינה טרם יישם התחייבות זו. ראש ממשלת קוסובו, אלבין רוטי, מתנגד באופן נחרץ ליישום ההסכם שכן הוא חושש מיצירת "מדינה בתוך מדינה" שתנוהל בבלגרד ותפעל לחבל בעצמאותה של קוסובו.

בקוסובו מוצבים 3,600 חיילים מכוח השלום של נאט"ו, צמצום משמעותי מכוח שמנה כמעט 60,000 בשיאו בתחילת שנות האלפיים, לאחר שנאט"ו התערבה בלחימה בחבל הארץ על מנת למנוע מעשי טבח שביצע הצבא הסרבי במקום. סרביה רואה בקוסובו חלק בלתי נפרד משטחה וחבל מורשת מיוחד בעל חשיבות היסטורית ראשונה במעלה, זאת למרות הרוב הגדול של אזרחים ממוצא אלבני בשטחו של חבל הארץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר