בעיתוי סימבולי: במותו השאיר גורבצ'וב מורשת מבלבלת ושנויה במחלוקת

מותו של מיכאל סרגייביץ' גרובצ'וב פקד את רוסיה בעיתוי סימבולי למדי. בשעה שהצבא הרוסי נלחם על כיבושיו באוקראינה ומדיניות החוץ של מוסקבה נתונה כולה למאבק באוקראינה ובסנקציות של המערב, נראה כי מפעל חייו של המנהיג הסובייטי האחרון, להציל את ברית המועצות ולהפוך אותה לשלווה ומשגשגת, היה לצנינים עבור היושב בקרמלין.

גורבצ'וב נולד למשפחה חקלאית ענייה, אך מעורבת פוליטית בסטברופול שבצפון הקווקז. אביו לחם במלחמת העולם השנייה נגד הנאצים והיה לוחם מעוטר. בשנת 1948 עלה לראשונה מיכאיל הצעיר לכותרות במדינה כשזכה בגיל 17 בלבד באות העמל הסובייטי בשל קציר גדול במיוחד בקולחוז בו עבד. הוא הפך למקבל הצעיר ביותר של העיטור.

הוא היה תלמיד מצטיין והתקדמותו בלימודיו הייתה מטאורית. הוא נישא לרעייתו ראיסה במהלך לימודיו ולאחר שסיים את התואר הראשון החל להתברג בראשות המפלגה הקומוניסטית המקומית בסטברופול. גורבצ'וב התגלה כמנהלן מוכשר שנהג לשים בצד את הטרנדים האידיאולוגיים של המפלגה לטובת רציונליזציה והתמקדות ביצרנות. עד מהרה שמו הוכר במנגנוני המפלגה ככזה של צעיר נמרץ ושאפתן בעל עקרונות אך לא דוגמטי ונוקשה.

מסיבה זו, בצירוף חריג של מקרים מצא את עצמו גורבצ'וב בן ה-54 בקדמת הבמה בשנת 1985, לאחר מותו של מזכיר המפלגה ושליט ברית המועצות הקשיש קונסטנטין צ'רניינקו והפך למנהיג ברית המועצות הצעיר ביותר בתולדותיה.

מנהיגי המפלגה הקשישים חשבו שיוכלו לנהל בקלות את הצעיר האידיאליסט אך גילו להפתעתם אדם שקול ומחושב שלא חשש להשתמש בכוח העצום שניתן למנהיג על מנת לפעול נגד המערכת עצמה.

ברית המועצות בשנת 1985 לא הייתה המעצמה הבוטחת של שנות השישים והשבעים. הוצאות אדירות על תחזוקת צבא עצום ומשק כלכלי מפגר ונחשל הציבו את ברית המועצות עשורים רבים מאחורי יריבתה ארה"ב מבחינת איכות חיים ועל מנת להציל את המדינה מקריסה החליט גורבצ'וב על שתי רפורמות מרכזיות. רפורמה פוליטית, הגלאסנוסט, שמשמעותו הפשרה, לשחרר את ברית המועצות מהקיפאון שכפתה הריכוזיות הפוליטית של ברית המועצות ולהכניס כוחות פוליטיים ותרבותיים רעננים למשחק הפוליטי במסגרת ברית המועצות. במסגרת רפורמה זו הורשתה לראשונה גם פעילות יהודית גלויה אך מוגבלת במדינה.

הרפורמה השנייה שהנהיג גורבצ'וב הייתה כלכלת הפרסטרויקה, שמטרתה הייתה להחיות את הכלכלה הגוססת של ברית המועצות, להזרים בה דם חדש באמצעות יישום חלקי של עקרונות השוק ולמנוע את קריסתה. בנוסף לרפורמות פתח גורבצ'וב בשינוי מדיניו תהחוץ של ברית המועצות, לראשונה בתולדותיה, ממדיניות תקיפה ומתרחבת למדיניות פייסנית המבקשת להקטין את החיכוך בעולם.

גורבצ'וב הוביל את היציאה הסובייטית מאפגניסטן, דן עם האמריקנים על צמצום ארסנל הנשק הגרעיני והקטין את קצב ההתחמשות של ברית המועצות. בנוסף הוא נמנע מלעצור את הסחף של מדינות ברית וורשה לכיוון המערב, דבר שהביא בסופו של דבר לנפילת חומת ברלין והתפוררות גוש מדינות מזרח אירופה הקומוניסטיות.

הטרגדיה הגדולה של הצעדים הגדולים שהוביל גורבצ'וב לא הייתה שהם לא הצליחו למנוע את התרסקות ברית המועצות, שהייתה מדינת משטרה דכאני גם לאחר הרפורמות, אלא העובדה שרוסיה, היורשת הגדולה של ברית המועצות, לא זכתה במנהיגות שאפשרה לה לשגשג ולהצטרף כשותפה שווה למערב, ותחת זאת צללה לתקופת אופל של קושי כלכלי, חורבן חברתי והשתלטות של אילי הון על כלכלתה.

המערב הפרוע שליווה את קריסת ברית המועצות ברוסיה הוליד בקרב דור שלם של רוסים געגועים לאימפריה הסובייטית, געגועים שבמידה רבה מזינים את הטרגדיה במזרח אירופה של ימנו.