"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עד שלא ייצא עשן לבן

פגישה ייחודית תתקיים בשבת בוותיקן • פרופסור ישראלי עם נציגים פלשתינים • על הפרק: פרויקטים לשימור הסביבה ומסירה של פוחלץ תנשמת במצב מצוין

,עודכן
מגלה עניין בשימור הסביבה. פרנציסקוס // צילום: איי.אף.פי // מגלה עניין בשימור הסביבה. פרנציסקוס // צילום: איי.אף.פי

ישראלי, שוויצרי, ירדני ופלשתיני מגיעיםלאפיפיורעל מנת למסור לו פוחלץ של תנשמת. לא, זו לא פתיחה של בדיחה, זה בדיוק מה שהולך לקרות בשבת הבאה, 11.5, בוותיקן שברומא.

הישראלי הוא פרופסור יוסי לשם, איש החברה להגנת הטבע, אורניתולוג ופרופסור במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב. השוויצרי הוא פרופסור אלכסנדר רולין מאוניברסיטת לוזון, שותפו של לשם למיזם ייחודי בנושא תנשמות. ירדן והרשות הפלשתינית, שהצטרפו גם הן למיזם התנשמות, ושולחות כל אחת נציג מטעמן.

בפגישה צפויים פרופסור לשם וחבריו לספרלאפיפיור פרנציסקוסעל מיזם התנשמות, שהחל ב-1983 בעקבות רעיון של הישראלי להשתמש בתנשמות כמדבירות ביולוגיות בחקלאות. החל משנת 2018 הפך מיזם התנשמות לבינלאומי, בהובלת משרד החקלאות והחברה להגנת הטבע. 14 תיבות קינון בקיבוץ שדה אליהו, הפכו ל-4,500 תיבות שפרוסות ברחבי ישראל, והחל מ-2002 הפך המיזם לאזורי כשהצטרפו אליו גם ירדן והרשות הפלשתינית. כך בעצם הפכו התנשמות לסמל של תקווה ושיתוף פעולה אזורי.

בנוסף להצגת המיזם ומסירת פוחלץ התנשמת, יספרו פרופסור לשם וחבריו לאפיפיור על מגוון פעילויות שנעשו במזרח התיכון בשנים האחרונות לשימור הסביבה, בדגש על פרויקטים שנעשו בשיתוף פעולה יהודי-ערבי. החבורה אף תציע לאפיפיור לקדם את רעיון הקשר שבין שימור הטבע והצפרות לבין רעיון השלום ושלושת הדתות "האברהמיות".

פרופסור לשם וחבריו יציעו לאפיפיור להוביל כנס מיוחד שבו ישתתפו נציגי כל הדתות וגם אנשי סביבה מובילים, ושבו יבחנו איך ניתן במשותף לקדם את שימור כדור הארץ, כשהציפורים מהוות סמל ופלטפורמה מחברת, מעצם נדידתן בין היבשות.

פרנציסקוס ידוע כאפיפיור שמגלה עניין רב בפעילויות לשימור כדור הארץ ומקדם אותן בהזדמנויות שונות, ולכן יש אופטימיות רבה בקרב חברי הקבוצה. לא פעם הוא דיבר על חשיבות של שימור המגוון הביולוגי בכדור הארץ, כעדות לשמירה על יצירי כפיו של האל, על שימור בתי הגידול ועל ההכרח לתת שימת לב יתרה להשפעות השינוי האקלימי על כדור הארץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר