"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סין התקינה מצלמות מעקב בתוך בתי אזרחים

מצלמות האבטחה הותקנו כחלק מהמאבק של הממשלה בהתפשטות נגיף הקורונה במדינה • "המצלמה השפיעה עליי מאוד, חששתי שיקליטו את שיחות הטלפון שלי" • בסין אין חוק שמסדיר את השימוש במצלמות אבטחה למטרת איסוף מידע עבור ביטחון המדינה

,עודכן
מצלמת אבחה בתוך בית חולים בווהאן // צילום: רויטרס

בצעד חסר תקדים הממשלה הסינית התקינה מצלמות אבטחה מחוץ לדלתות בתיהם של אזרחים שהיו אמורים להימצא בבידוד, ובמקרים קיצוניים אף יותר, התקינה את מצלמות המעקב בתוך בתיהם של האנשים, וזאת בכדי להיאבק בהתפשטות נגיף הקורונה במדינה. על המהלך הפולשני הזה, שמוחק כמעט לחלוטין כל זכר לפרטיות,דיווחה רשת CNN האמריקנית.

סין: מחלימים ממחלת הקורונה משוחררים מבתי החולים // צילום: רויטרס

רשת CNN דיווחה על סיפורו של איאן לייפה, בן 34 במקור מאירלנד וכעת מתגורר בבייג'ינג. איאן שב יחד עם משפחתו מטיול בדרום סין לביתו בבייג'ינג, ועם קבלת ההוראות מהממשל, הם התכוונו להתחיל בהסגר ביתי בן שבועיים. בבוקר שלמחרת תחילת ההסגר, איאן פתח את דלת ביתו ומצא מצלמת אבטחה שמותקנת על הקיר מחוץ לדירתו, כשעדשת המצלמה מופנת לעברו. "(כשמצלמת מעקב מותקנת מחוץ לדלת ביתך) מדובר בפגיעה אדירה בפרטיות", אמר לייפה שהוסיף כי "זה פשוט נראה כמו איסוף נתונים מאסיבי ואני לא יודע כמה מזה חוקי בפועל".

עוד בנושא:

סין מדווחת לראשונה על יום ללא מתים מקורונה

מדינת מיזורי תובעת את סין

דיווח: סין הסתירה את הקורונה במשך כמעט שבוע

החזית הדיפלומטית נגד סין בצל הקורונה

מצלמת מעקב שמוצבת בשנגחאי // צילום: רויטרס
מצלמת מעקב שמוצבת בשנגחאי // צילום: רויטרס

סיפור קיצוני אפילו יותר שעליו דווח הוא סיפורו של וויליאם זו, עובד ציבור שחזר לעיר צ'אנגז'ו שבה מתגורר במזרח מחוז ג'יאנגסו, ממחוז הולדתו אנחוי שנמצא במזרח סין בסוף חודש פברואר. זו סיפר כי ביום שלאחר חזרתו, עובד קהילה ושוטר הגיעו לדירתו והציבו מצלמה מקיר ארון בתוך ביתו והפנו אותה אל דלת הכניסה שלו. זו סיפר כי הוא לא אהב את המתרחש והוא שאל את העובד שהיה יחד עם השוטר מה המצלמה תתעד, וכתגובה עובד הקהילה הציג לו את מסך הטלפון שלו בו נראה וויליאם עומד בביתו.

Here’s something else for you to laugh off as ‘a crazy conspiracy theory’!



China’s 5G surveillance and A.I. infrastructure ramped up this year.



It’s a similar system that’s planned for the USA, UK and Australia to monitor and control their citizens.



A.I. can READ YOUR MIND!pic.twitter.com/nNItK8Cwyu

— BeachMilk (@BeachMilk)April 27, 2020

זו ביקש מהשניים להציב את המצלמה חוץ לביתו במקום במתוך, אבל השוטר השיב כי היא עשויה להינזק ובסופו של דבר היא נשארה בתוך הבית. "אני עמדתי בתוך סלון ביתי והמצלמה תעדה אותי בבירור בתוך הפריים", אמר וויליאם זו שהדגיש כי "המצלמה השפיע עליי מאוד פסיכולוגית. ניסיתי שלא לבצע שיחות טלפון מחשש שהמצלמה תקליט את השיחות שלי בכל מקרה. לא יכולתי להפסיק לדאוג אפילו כשנכנסתי לישון אחרי שסגרתי את דלת חדר השינה".

בסין, נכון לעכשיו, אין שום חוק שמסדיר את השימוש במצלמות אבטחה למטרת איסוף מידע עבור המדינה, ואמצעי המעקב כבר הפך לדבר שבשגרה בחיים של האזרחים במדינה. על פי דיווחים מסויימים, יותר מ-20 מיליון מצלמות מעקב הותקנו בסין נכון לשנת 2017, אבל דיווחים אחרים טוענים כי המספר גדול בהרבה ואומרים כי סין התקינה כמעט 350 מיליון מצלמות עד לשנת 2018, מספר הגדול פי חמישה ממספר מצלמות האבטחה שיש בארצות הברית.

מצלמות מעקב ברחובות בייג'ינג // צילום: אי.פי.איי
מצלמות מעקב ברחובות בייג'ינג // צילום: אי.פי.איי

בשל התפרצות והתפשטות נגיף הקורונה בסין, הממשל הנהיג במדינה "קוד בריאות" דיגיטלי של פיו הצליחו הרשויות לשלוט בתנועות של האזרחים ולהחליט, לפי הצלבת נתונים עם חולים מאומתים, מי לך לבידוד. בד בבד, השימוש באמצעים אלו בסין אינו חדש. פרוייקט "הדירוג החברתי", שמונהג בסין על האזרחים ולמעשה מגדיר במידה רבה את יחסה של המדינה אליהם על פי פרמטרים שונים. בין הפרמטרי שבהם נבחנים האזרחים נמצאים; מצבם הכלכלי, הקניות שהם מבצעים, אופן הבילוי עם חבריהם, מידת הציות של האזרחים לחוק, וכמו כן גם באמצעות מעקב אחריהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר