"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הקורונה חלפה, הנגיפים התעוררו: הממצא החדש שמסקרן חוקרים
חוקרים עקבו במשך שנה אחר יותר מ-1,100 מאושפזים וזיהו 11 נגיפים שחזרו לפעילות • אחד הממצאים עשוי לסייע בעתיד בזיהוי מטופלים הסובלים מתסמינים ממושכים של לונג קוביד
בדיקות קורונה בסין (ארכיון). צילום: GettyImages

הקורונה חלפה, הנגיפים התעוררו: הממצא החדש שמסקרן חוקרים

חוקרים עקבו במשך שנה אחר יותר מ-1,100 מאושפזים וזיהו 11 נגיפים שחזרו לפעילות • אחד הממצאים עשוי לסייע בעתיד בזיהוי מטופלים הסובלים מתסמינים ממושכים של לונג קוביד

סוכנויות הידיעות
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

כמעט מחצית מהחולים שאושפזו עם קורונה הראו סימנים להפעלה מחדש של לפחות נגיף רדום אחד בגופם -תופעה שנקשרה למחלה קשה יותר ולתסמינים ממושכים לאחר ההחלמה. כך עולה ממחקר רב-מוסדי שבחן יותר מ־1,100 חולי קורונה מאושפזים ופורסם בכתב העת המדעיNature.

המחקר, בהובלת בית החולים לילדים בבוסטון ובשיתוף 15 מוסדות מחקר בארצות הברית, בחן דגימות דם ודגימות ממערכת הנשימה של 1,154 חולים שאושפזו עם קורונה. החוקרים עקבו אחר המשתתפים במשך שנה ובדקו אילו נגיפים כרוניים, הנמצאים בגוף במצב רדום, חוזרים לפעילות במהלך המחלה ולאחריה.

במהלך 40 הימים הראשונים לאחר האשפוז זוהו 11 נגיפים שהראו סימני הפעלה מחדש. בין הבולטים שבהם היו נגיף אפשטיין־בר (EBV), נגיף ההרפס מסוג 1 (HSV-1), ציטומגלווירוס (CMV) ונגיפים ממשפחתAnelloviridae.

בדיקות קורונה בנתב"ג, 2021, צילום: יוסי זליגר

החוקרים מצאו כי התגובה הדלקתית החריפה הנלווית לקורונה קשה עשויה להיות גורם מרכזי שמוציא נגיפים רדומים ממצבם השקט. נגיפים כמוEBV, CMVונגיפי הרפס נפוצים מאוד באוכלוסייה, ולאחר ההדבקה הראשונית יכולים להישאר בגוף לאורך זמן מבלי לגרום בדרך כלל לתסמינים. לפי המחקר, מחלה קשה והתגובה הדלקתית הנלווית אליה עשויות לשבש את האיזון הזה.

ממצא מרכזי הנוגע לתסמינים ממושכים לאחר קורונה קשור למשפחתAnelloviridae.החוקרים מצאו כי נוכחות של חומר גנטי מנגיפים אלה בתקופת ההחלמה, יותר מ־60 יום לאחר האשפוז, הייתה שכיחה יותר בקרב חולים שדיווחו על עייפות ומגבלה גופנית. לדבריהם, הממצא עשוי להפוך בעתיד את הנגיפים הללו לסמן ביולוגי אפשרי לתסמינים גופניים מתמשכים של לונג קוביד.

החוקרים מסכמים כי הממצאים מחזקים את האפשרות שהפעלה מחדש של נגיפים כרוניים היא חלק מהתגובה המורכבת של הגוף לקורונה, ועשויה להיות קשורה הן לחומרת המחלה החריפה והן לחלק מהתסמינים המתמשכים לאחר ההחלמה.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...