דו"ח מקיף של ה-CDC, המסכם מעקב פעיל שנערך בין השנים 2020 ל-2024 בארבעה מרכזים רפואיים באטלנטה וג'ורג'יה, שופך אור חדש ומדאיג על ממדי התופעה של זיהומי עובש פולשניים (Invasive Mold Diseases - IMD). מהנתונים עולה כי מדובר בזיהומים נדירים אך קטלניים ביותר, המלווים בשיעורי אשפוז גבוהים ביחידות טיפול נמרץ ותמותה המגיעה לכמעט מחצית מהחולים.
במסגרת המעקב, שבחן כמעט אלף מטופלים עם חשד לזיהום עובש, אובחנו בסך הכל 449 חולי IMD ודאיים, סבירים או במסגרת ניטור. הנתונים המדגישים את חומרת המחלה מראים כי 81% מהחולים נזקקו לאשפוז מלא, 43% טופלו בטיפול נמרץ בשבועיים שקדמו לאבחון, וכמחצית מהחולים נזקקו להנשמה מכנית מלאכותית. שיעור התמותה הכללי בתוך 90 יום עמד על 45%.
נתון בולט ודרמטי במיוחד בדו"ח נוגע למעורבות של נגיף הקורונה: כ-13% מחולי העובש הפולשני חלו בקורונה בזמן האבחון או בתקופה שקדמה לו, בטווח של עד 90 יום לפני אבחון העובש. חולים אלו הפגינו מדדי חולי חמורים בהרבה, כאשר 66% מהם אושפזו בטיפול נמרץ לעומת 39% בלבד בקרב חולי עובש ללא קורונה, ושיעור התמותה בקרבם בתוך 90 יום זינק ל-66% לעומת 41% בלבד בחולים שלא חלו בקורונה.
ניפוץ קונספציה רפואית: שליש מהחולים ללא רקע חיסוני פגוע
עד כה, ההנחה הרפואית הרווחת הייתה שזיהומי עובש פולשניים תוקפים כמעט בלעדית אוכלוסיות מוחלשות מאוד, כגון חולי סרטן הדם, מושתלי איברים או מטופלים שעוברים טיפולים כימותרפיים ממושכים. אולם, ממצאי הדו"ח שוברים את התפיסה הזו ומראים כי 35% מהחולים לא הציגו אף אחד מגורמי הסיכון הקלאסיים המוגדרים על ידי קבוצת המחקר המדעית MSG.
ממצא זה מוביל את חוקרי ה-CDC לקרוא לצוותים רפואיים להגביר את הערנות והחשדנות הקלינית, ולא לפסול את האפשרות של זיהום עובש פולשני גם אצל מטופלים שאינם נמנים לכאורה על קבוצות הסיכון המסורתיות.
הגורמים המרכזיים ומאפייני הטיפול
מבחינת סוגי הפתוגנים, אספרגילוס (Aspergillus spp.) ממשיך להוביל בפער ניכר ואחראי ל-71% מכלל מקרי ה-IMD, כאשר הזן הנפוץ ביותר הוא Aspergillus fumigatus המהווה 21% מהמקרים. אחריו ברשימה נמצאים פוסריום בשיעור של 4%, מוקוראלס בשיעור של 4% המייצג את משפחת העובשים הגורמת למוקורמיקוזיס, וסצדוספוריום בשיעור של 3%.
מרבית הזיהומים, בשיעור של 68%, התמקדו במערכת הנשימה והריאות, אך זוהו גם פגיעות משמעותיות בעור ובזיהומי רקמות עמוקות בשיעור של 11%, בסינוסים ובאף בשיעור של 10%, ובמערכת העצבים המרכזית בשיעור של 9%. מבחינת טיפול תרופתי, 81% מהחולים קיבלו טיפול אנטי-פטרייתי ייעודי נגד עובש.
התרופות הנפוצות ביותר שניתנו היו איזוווקונאזול בשיעור של 40%, ווריקונאזול בשיעור של 32%, ואמפוטריצין בי בשיעור של 21%. למרות שיעורי הטיפול הגבוהים, שיעורי התמותה נותרו גבוהים מאוד, מה שמלמד לדברי החוקרים על הצורך הדחוף בפיתוח תרופות מתקדמות ואופטימיזציה של פרוטוקולי הטיפול בחולים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו