"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תראו מופתעים: מעכשיו גם רילוקיישן זה "כיבוש"

האנטי-ציונות החדשה מתרחבת לכדי דמוניזציה אנטישמית גורפת של כל ישראלי ויהודי באשר הוא בעולם - התרמילאים, והליברלים שעזבו את ישראל כאחד • במקביל, הרשות הפלסטינית פועלת באופן שיטתי למחיקת ההיסטוריה והארכיאולוגיה היהודית

0השמעה
האנטישמיות החדשה. הפגנה פרו-פלסטינית בלונדון  , shutterstock
האנטישמיות החדשה. הפגנה פרו-פלסטינית בלונדון. צילום: shutterstock

בשבוע האחרון התפוצץ ברשת סרטון שבו אישה צעירה לא־לבנה עם אנגלית רהוטה מתארת את הישראלים כמי שמשתלטים על העולם (colonizing the world).

היא מחלקת אותנו לשתי קבוצות: התרמילאים שיוצאים לכבוש טריטוריות אחרי הצבא, והליברלים שעזבו את המדינה מחשש שהיא תהפוך ללא דמוקרטית. הראשונים, היא מסבירה, מראים לנו איך הישראלים פועלים, והאחרונים איך הם חושבים. עם יציאתו, נכתב כי מקור הסרטון בקטאר, ואחרי שצבר פופולריות השתנה מקורו לארה"ב. כך או כך, ההבדל היחיד בין הסרטון הזה לתעמולה הנאצית הוא השימוש במילה "ישראלים" במקום "יהודים".

טענות מהסוג הזה נגד ישראלים הפכו ללגיטימיות בעיקר אחרי 7 באוקטובר, והחליפו את האנטישמיות המודרנית הידועה לשמצה. כך מתאפשר לרבים בשמאל בעולם ובישראל לטעון שזוהי בסך הכל ביקורת פוליטית על הציונות, ועל ההתנהלות של ישראל בשנים האחרונות.

מחאת ה-BDS. אנטישמיות בכסות ביקורת על ישראל,צילום: ללא

מעכשיו גם רילוקיישן זה כיבוש

אבל אם מתעמקים בסחף האנטי־ציוני הנוכחי, אפשר בקלות לזהות חזרה למוטיבים אנטישמיים מוכרים - כמו שליטה יהודית במוסדות אקדמיים, בתקשורת, בבנקים או בתעשיית הבידור. אחד מהם הוא נרטיב ה־ZOG) Zionist Occupied Government), שלפיו קיימת שליטה יהודית סמויה בממשלות מערביות. נרטיב שולט נוסף הוא "ההחלפה הגדולה" (Great Replacement). אם בעבר התיאוריה יוחסה לאג'נדה של מהגרים מוסלמים להחליף את האוכלוסייה הלבנה במדינות מערביות - כעת היא הועתקה ליהודים. אלה, כמובן, שטיפות מוח שמבוססות על בורות. כמות היהודים בעולם כל כך קטנה, שגם אם היו רוצים להשתלט הם לא היו יכולים. אבל למה שניתן למציאות להפריע?

באקלים האנטישמי הנוכחי, אפשר לזהות גם שינוי בשיח הציבורי: הטענה שישראל היא מדינה קולוניאלית הורחבה, כך שהיא כוללת כיום את הטענה שישראלים ויהודים עושים קולוניזציה בכל מקום שהם מגיעים אליו ברחבי העולם. הביקורת שהופנתה כלפי ההתנחלויות, צה"ל והממשלה מתייחסת בשנים האחרונות גם לתיירים, לסטודנטים, לאנשי אקדמיה, ליזמי הייטק ולבעלי עסקים ישראלים או יהודים, שמוצגים כחלק מפרויקט קולוניאלי וכמי שמשתלטים על ערים או שכונות באמצעות נדל"ן או השפעה כלכלית.

המחאות הקולניות נגד הקהילה הישראלית בעמק ואלסזיה למרגלות האלפים באיטליה הן רק דוגמה אחת מני רבות. מדובר בכ־250 ישראלים שהשתקעו בעמק במסגרת ניסיונות ליישב אותו מחדש. הם עזבו את ישראל בעקבות ההכרזה על הרפורמה המשפטית, וכיום, שלוש שנים אחרי, הקהילה שבנו נמצאת בלב סערה ציבורית מטלטלת, והם עצמם מואשמים בקולוניאליזם ישראלי. "כך זה התחיל גם בפלסטין", נכתב באזהרה לתושבי האזור שצוטטה בכתבה ב"מאקו" שעסקה בנושא.

הפגנות ענק באיטליה נגד ישראל,צילום: AFP

"הציונים הגיעו והבטיחו כסף, פיתוח, שלום ומקומות עבודה. כולנו ראינו את המציאות עם ההריסות של עזה. אנחנו לא רוצים להפוך לעזה". בערך באותו הזמן, הופץ באיטליה טופס מקוון בעילום שם שקרא "למפות תיירות ציונית" ולעקוב אחרי מלונות, דירות נופש ועסקים הקשורים ליהודים ולישראלים ברחבי המדינה. הגלובליזציה נעצרת כשזה מגיע ליהודים. האקט הזה כבר חצה את הגבול, ולפני כשבוע רשויות החוק באיטליה הסירו את הטופס מהרשת.

יהודים רבים בשמאל העולמי, ובוודאי בישראל, מחפשים הצדקות למופעי האנטישמיות הללו ולאירועים המתרבים של אלימות נגד יהודים בעולם. אחת מההצדקות המרכזיות משרתת את המאבק הפוליטי בתוך ישראל, ונוגעת להרכב של ממשלת ישראל, שנתפסת כקיצונית במיוחד, בעיקר בשל קיומם של גורמים דתיים בתוכה.

ליברלים יהודים בישראל ובעולם מנסים כיום להתנער מכל שייכות או קשר לדימויים יהודיים. בדומה להתנהלות של היהודים הליברלים לפני השואה, אולי גם הם מנסים להציל את עצמם דרך מחיקת העצמי. אלא שכפי שציינה הצעירה בסרטון התעמולה הקטארי, אותם ליברלים הם רק סוג נוסף של ישראלים קולוניאליים ואלימים, שמתיימרים להיות אוניברסליים כדי להשליט את האג'נדה היהודית שלהם. יותר מזה, תפיסה והצגה של כל אלמנט יהודי־דתי כקיצוני וכלא לגיטימי, היא רק עוד דרך למחוק את הנרטיב ההיסטורי של הקיום היהודי בארץ ישראל בן אלפי השנים.

להיסטוריה יש נטייה מבהילה לחזור על עצמה. מצבם של היהודים בעולם כיום מזכיר באופן מפליא את מצב היהודים לפני השואה. הלגיטימציה לפגוע ביהודים באשר הם, הפיכתם לבעיה שצריך להיפטר ממנה, והרעיון שהם כובשים בכל מקום שבו הם נמצאים - כל אלה הופיעו גם בשטיפת המוח שאפשרה השמדה שיטתית והמונית של יהודים באירופה ובצפון אפריקה. אם זה היה קורה היום, כנראה הנאצים היו מצליחים לממש את תוכניתם להעלים את היהודים מהעולם. הם רק היו צריכים להגדיר את זה כ"אנטי־ציונות" - וכולם היו מוחאים להם כפיים, כולל חלקים לא מבוטלים מהשמאל בישראל.

מעלימים הוכחות

בשבוע שעבר החליטו ברשות הפלסטינית להקים מסגד בבריכות שלמה, אתר יהודי היסטורי ששימש מקור המים המרכזי לבית המקדש. זאת לא מקריות, אלא אג'נדה ברורה למחוק את ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל. אג'נדה שמתבטאת, בין היתר, גם בכך שברשות הפלסטינית מקדמים בימים אלה הכרה של אונסק"ו בבריכות שלמה כאתר מורשת פלסטיני, ביחד עם 24 אתרים יהודיים קדומים נוספים.

בריכות שלמה (ארכיון). הארכיאולוגיה בכל רחבי ארץ ישראל התנ"כית מספרת את הסיפור של היהודים כילידי המקום,צילום: יונתן מרקוס

הארכיאולוגיה בכל רחבי ארץ ישראל התנ"כית מספרת את הסיפור של היהודים כילידי המקום, סיפור שלא רק ברשות הפלסטינית מנסים למחוק - אלא גם בכל העולם. כנראה כדי לצייר את הפלסטינים כילידים, וכמי שיש להם זכות היסטורית על הקרקע, לא מספיקים רק קמפיינים חוצי יבשות ותיאוריות אקדמיות חובקות עולם. כל עוד הארכיאולוגיה מספרת את הסיפור היהודי - יש עובדות בשטח שאי אפשר להכחיש, גם אם מאוד מנסים. לכן יש חשיבות כל כך גדולה בעיני הפלסטינים להעלים כל זכר יהודי מהקרקע, למחוק את הנרטיב דרך האדמה.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר