"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מיליי יודע? נכסיה של נשיאת ארגנטינה לשעבר הוקפאו

כריסטינה קירשנר מרצה עונש מאסר בית בבואנוס איירס לאחר שהורשעה בעבר בפרשת שחיתות • במסגרת הפרשה, הופנו פרויקטים של תשתיות דרכים למקורב של הנשיאה בעת כהונתה • קירשנר ממשיכה להוביל מפלגה, אך נאסר עליה להתמודד לתפקידים ציבוריים - כעת תרגיש גם בהשלכות הכלכליות

,עודכן
0השמעה
נשיאת ארגנטינה לשעבר, דה קירשנר, ניצלה מניסיון התנקשות. צילום: רויטרס

בית המשפט לערעורים בארגנטינה אישר את ההחלטה להחרים את נכסיה של נשיאת ארגנטינה לשעבר כריסטינה קירשנר, במסגרת הרשעתה בפרשת שחיתות שבגינה נגזר עליה עונש מאסר של שש שנים. כך דיווח אתמול (שישי) העיתון הארגנטינאי "La Nacion".

ההחלטה מאשרת פסיקה קודמת, לפיה קירשנר ואחרים שהורשעו בפרשה נדרשים לשלם פיצויים בהיקף של כ־500 מיליון דולרים. עורכי דינה של הנשיאה לשעבר ביקשו לבטל את ההוראה, אך בקשתם נדחתה.

פרננדז דה קירשנר. תדרש לשלם פיצויים בהיקף של כ-500 מיליון דולרים,צילום: EPA

שחיתות מכס הנשיאות

ביוני האחרון אישר בית המשפט העליון בארגנטינה אתגזר הדין מ־2022, שעסק בתרמית במסגרתה הופנו פרויקטים של תשתיות דרכים למקורבה של קירשנר בזמן כהונתה כנשיאה.

הנשיאה לשעבר, שכיהנה בתפקיד משנת 2007 ועד 2015, ועוד 12 שותפים, ביניהם שר התשתיות הלאומי בממשלתה חוליו דה וידו, הואשמו בין השאר בהטיה של מכרזי מדינה עבור תאגיד הבנייה של לזארו באאז, מקורב של משפחת קירשנר מעיר מגוריהם בפטגוניה הארגנטינאית.

בנוסף, נאסר על קירשנר להתמודד לתפקידים ציבוריים בעתיד. מאז, היא מרצה את עונשה במעצר בית בדירתה בבואנוס איירס, אך ממשיכה להוביל את המפלגה הפרוניסטית "חוסטיסיאליסטה".

ניצלה מניסיון התנקשות בשנת 2022. פרננדז דה קירשנר עם שמעון פרס (ארכיון),צילום: REUTERS

על פי הדיווח, קירשנר העבירה בשנים האחרונות מספר נכסים לילדיה כחלק מהקדמת ירושה, בהם בתי מלון ודירות בדרום ארגנטינה. ההחלטה האחרונה מחזקת את ההשלכות הכלכליות של הפרשה, לצד ההגבלות הפוליטיות והמשפטיות שכבר הוטלו על אחת הדמויות המרכזיות בפוליטיקה הארגנטינאית בעשורים האחרונים.

בספטמבר 2022, כחודשיים לפני הרשעתה, ניצלה קירשנר מניסיון התנקשות כאשר ניגשה לברך את הקהל מחוץ לביתה. אלמוני בשם פרננדו אנדרס סבאג מונטיאל (35), שהמתין לה,כיוון אקדח אל ראשה מטווח אפס ולחץ על הדק, אך למזלה הנשק סבל ממעצור, היורה נעצר והואשם בניסיון לרצח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר