"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החשוד בהתנקשות ביו"ר הפרלמנט האוקראיני: רק רציתי את גופת בני

פרטים חדשים שופכים אור על פרשת ההתנקשות בפרוביי • החשוד בהתנקשות, שלקח אחריות על מעשיו, מגלה שעשה זאת באופן כמעט שרירותי • "זו נקמתי בשלטון האוקראיני, אני מבקש שימסרו אותי לרוסיה במסגרת חילופי שבויים"

,עודכן
0השמעה
המתנקש בפרוביי בבית המשפט. צילום: רשתות חברתיות

פרשת הרצח של יו"ר הפרלמנט האוקראיני לשעבר, אנדריי פרוביי, קיבלה תפנית קורעת לב. חשוד נתפס וטען כי עשה זאת להגיע לרוסיה ולחפש את גופת בנו החייל.

תזכורת:בשבת בצהריים, רכב פרוביי על אופניים בלביב, כאשר לפתע ניגש אליו המתנקש וירה בו שמונה פעמים. פרוביי מת במקום. בגלל זהות הנרצח ותעוזת המתנקש שנמלט מהזירה, לחקירה ניתנה עדיפות עליונה, וזלנסקי פיקח עליה אישית. ההערכה הרווחת הייתה שהמתנקש פעל בשליחות רוסיה.

המאמצים נשאו פרי: החשוד נתפס במחוז סמוך, לאחר שלא הצליח להטביע את אופניו החשמליים ולשרוף את בגדי השליח שלבש בשעת הרצח.

סצלניקוב ובנו לפני המלחמה,צילום: רשתות חברתיות

האיש, מיכאיל סצלניקוב (Scelnikov) שמו, נעצר, הובא היום לבית המשפט בלביב - ואז הפרשה קיבלה ממד טראגי. סצלניקוב הודה בביצוע הרצח ואמר: "זו נקמתי בשלטון האוקראיני. כל מה שאני רוצה הוא שיינתן גזר הדין במהרה. אני מבקש שימסרו אותי לרוסיה במסגרת חילופי שבויים כדי שאוכל לנסוע ולחפש את גופת בני".

משנשאל למה פרוביי היה קורבנו שהרי כבר לא נשא בשום בתפקיד רשמי, השיב סצלניקוב: "כי הוא היה נגיש. אם הייתי בוויניצה, הייתי יורה בפטיה" (כלומר, פטרו, והכוונה היא לנשיא לשעבר פטרו פורושנקו, שמרכז חייו בעיר; ד"ב).

עיתונאים אוקראינים ורוסים לא נזקקו לבירורים ארוכים כדי לאמת את הסיפור על בנו של סצלניקוב. מיכאיל-ויקטור, יליד 1994, היה איש הייטק, בוגר אוניברסיטת לביב. כמה חודשים לפני הפלישה הרוסית התחתן. הוא התנדב לשורות חטיבה 93 של צבא אוקראינה "חולודני יאר" (שאנשיה מכונים "קיבורגי", כלומר cyborgs, בשל נחישותם וכוח העמידה שרכשו עוד ב-2014) ונלחם באזור בחמוט. במאי 2023 אבדו עקבותיו. באופן רשמי, הוא עדיין בחזקת נעדר. על פי הדיווחים, נהרג. כך גם נמסר לאמו, העיתונאית אולנה צ'רנינקה.

צ'רנינקה כתבה לזכרו את הספר "למברג: אימוש, אל תבכי" (למברג, שמה האוסטרו-הונגרי של לביב, היה שמו של סצלניקוב הבן ברשת הקשר; ד"ב). על הספר כתב באוגוסט 2024 הרמטכ"ל לשעבר ולרי זלוז'ני. "זה לא סתם ספר על אמא שמחפשת את בנה. זה ספר עם המלחמה. על פניה האמיתיים. כל רגע המלחמה מביאה כאב, והוא מורגש בכל מילה ומילה בספר. הספר ספוג בדמעות האמהות", כתב זלוז'ני, שמכהן היום כשגריר בריטניה ושמו כקצין רגיש מאוד יצא לפניו.

הפוסט של זלוז'ני,

והנה עכשיו אביו של "למברג", שככל הנראה טיפוס אינו יציב במיוחד - לפי הדיווחים, מעולם לא החזיק בעבודה מסודרת - בחר לנסות להגיע למדינת אויב כדי לחפש את גופת הבן. ואולי, כפי שאמרה אמו בעבר, יש אחוז אחד שקרה נס והוא בכלל חי.

במנגנוני הביטחון האוקראיניים אמרו לאחר המעצר כי יש "מגע רוסי" בפרשה, ואף נטען כי מוסקבה סחטה את סצלניקוב "להתנקש בפוליטיקאי אוקראיני לבחירתו" כדי לקבל את גופת הבן. סצלניקוב הכחיש כליל את הגרסה הזו בבית המשפט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר