לא היינו צריכים עוד ראיות כדי לגלות את מידת הברוטליות של מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, אולם תחקיר ענק שמפרסם הערב ה"ניו יורק טיימס" מביא תיאורים ועדויות על אלימות שהפעילו מחבלי חמאס כלפי צעירות ישראליות – והראש מסרב לתפוס.
בשורות הבאות נביא את עיקרי התחקיר, וזה הזמן להתריע: הטקסט מכיל תיאורים קשים ביותר של אלימות.
כתבי העיתון ראיינו יותר מ-150 בני אדם, לרבות עדים, צוותים רפואיים ומטפלים בתחום הפגיעה המינית, ואיתרו שבעה מוקדים שבהם נשים ונערות ישראליות נאנסו ועברו התעללות מחרידה. התחקיר קובע כי תקיפת הנשים לא הייתה בגדר אירועים מבודדים אלא חלק מדפוס פעולה של אלימות מגדרית.
כתבי ה"טיימס" שמעו עדויות על גילוי של יותר מ-30 גופות של נשים ונערות באזור מסיבת נובה וליד האתר, רגליהן פשוקות, בגדיהן קרועים וסימני אלימות נראים באזור איברי המין שלהן.
העיתון מספר על צילומים של גופת אישה, שנמצאה בהריסות קיבוץ, עם עשרות מסמרים בירכיה ובמפשעתה. בסרטון שסיפק ל"טיימס" דובר צה"ל נראות שתי חיילות שנורו בנרתיק.
העיתון מביא עדות של ספיר, רואת חשבון בת 24, שהפכה לאחת העדות המרכזיות של המשטרה. בשיחה עם העיתון, תיארה ספיר כי ראתה את חמושי חמאס אונסים ורוצחים לפחות חמש נשים. בשמונה בבוקר של 7 באוקטובר היא הסתתרה בצמחייה בשולי כביש 232, כשישה קילומטרים מאתר המסיבה ברעים. במהלך המתקפה, היא נורתה בגבה, אך הצליחה לכסות את עצמה בדשא יבש ולשכב בלי נוע, עד כמה שאפשר.
במרחק של כ-15 מטרים, צפתה בהתכנסות של כ-100 חמושים נכנסים ויוצאים ממכוניות. הם עמדו ליד הכביש, העבירו ביניהם רובים, רימונים, טילים – ונשים פצועות. "זה היה כמו פס ייצור", נזכרת ספיר. הקורבן הראשון הייתה צעירה ג'ינג'ית, שדם ניגר מגבה. לדברי ספיר, מכנסיה היו מופשלים מתחת לברכיים. תוך כדי האונס, התוקף דקר אותה בגבה.
אישה אחרת נאנסה – ותוך כדי אחד המחבלים קטע לה שד. "הם שיחקו בשד, העבירו אותו אחד לשני, ואז הוא נפל לכביש", תיארה ספיר. לדבריה, הקורבן פשוט נחתכה ובותרה. לשלוש נשים אחרות שנאנסו ערפו המחבלים את הראשים.
מאותו היום, סיפרה ספיר, היא סובלת מפריחה בפלג גופה העליון ובקושי מצליחה לישון, משוטטת בלילה, לבה הולם. "באותו היום הפכתי לחיה", היא אמרה. "רגשית, הייתי מנותקת. חדה. רק אדרנלין כדי לשרוד. הבטתי בכל זה כאילו שאני מצלמת אותם בעיניי, בל לשכוח אף פרט. אמרתי לעצמי: עליי לזכור הכל".
רז כהן הסתתר בנקודה אחרת, בערוץ נחל יבש ליד הכביש. ברגע מסוים ראה ואן לבן עוצר ודלתותיו נפתחות. כולם לבשו אזרחי, לכולם היו סכינים ולאחד מהם פטיש, והם גררו צעירה נטולת בגדים, צורחת את חייה. "הם התכנסו סביבה ואנסו אותה. היא צעקה ללא מילים. אני זוכר את הקול שלה. אחר כך אחד מהם הניף סכין והם פשוט שחטו אותה".
שעות אחרי, הגל הראשון של חובשים ופרמדיקים הצליח להגיע לזירה. ארבעה מהם סיפרו ל"טיימס" על מציאת גופות של נשים – רגליהן פשוקות ורבות מהן כפותות. ג'מאל ווראקי, מתנדב בזק"א, אמר כי אינו מצליח להוציא מהראש תמונה של צעירה שאותרה בין הבר לבמה המרכזית. "ידיה היו קשורות מאחורי גבה, גופה רכון, תחתוניה מופשלים", סיפר בזעזוע. ינון ריבלין, חבר בצוות ההפקה של "נובה", שאיבד שני אחים במתקפה, סיפר כי כאשר יצא מהמסתור, מצא בצד הדרך צעירה שכובה על בטנה. איבר המין שלה הושחת כליל.
"תגליות" מחרידות כאלה היו גם בבארי ובכפר עזה. בשישה בתים שונים נמצאו לפחות 24 גופות של נשים וילדות ערומות או ערומות למחצה. חלקן היו קשורות, הגוף של חלקן הושחת. פרמדיק שעבד בבארי מצא שתי נערות שנאנסו באותו החדר. עקבות האונס - והאנסים - היו עדיין על גופותיהן.
לפי התחקיר, יש לפחות שלוש נשים וגבר אחד שהותקפו מינית. "איש מהם אינו מעוניין בטיפול", אמר לעיתון גיל חורב, דובר משרד הרווחה. שתי מטפלות עובדות עם אישה שעברה אונס קבוצתי, אולם היא אינה מסוגלת לדבר עם החוקרים.
בכתבה מציינים כי להב 433 אוספת עוד ועוד מידע על מעשי הזוועה כלפי נשים, אולם המספר המדויק של קורבנות האלימות המינית אינו ידוע - ואולי גם לא ייוודע לעולם. המשטרה הודתה כבר בעבר כי בהלם ששרר בשבת הארורה, המטרה המרכזית הייתה להדוף את המתקפה ולא לאסוף את הראיות הפורנזיות. מאוחר יותר, חלק ניכר מתשומת הלב הוקדש לעדכון המשפחות על גורל יקיריהן ויקירותיהן, ולהבאת הקורבנות לקבורה. מומחים בינלאומיים לרפואה משפטית אמרו כי אם תתקבל ההחלטה, אפשר יהיה להשיג ראיות גם מהשרידים שכבר הובאו למנוחות.
עוד על איסוף הראיות על אינוס הנשים ב-7 באוקטובר - בתחקיר "שישבת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו