התייצבות הרפובליקנים לצד טראמפ אינה מבטיחה את הצלחתו במרוץ

ביום שלישי צפוי להתרחש תקדים דרמטי בהיסטוריה הפוליטית של ארה"ב: לראשונה בתולדות האומה, עתיד להיפתח הליך שימוע פלילי נגד נשיא לשעבר - זאת, לאחר החלטתו של חבר מושבעים בניו יורק להגיש כתב אישום נגד דונלד טראמפ בגין תשלום דמי שתיקה ששילם, לכאורה, לשחקנית סרטי הפורנו סטורמי דניאלס (או, בשמה המקורי, סטפני קליפורד).

על פי כתב האישום, התקיימה ביניהם בשנת 2006 מערכת יחסים אינטימית, שאותה ביקש המועמד לנשיאות טראמפ להסתיר עשר שנים מאוחר יותר, עת התמודד נגד המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון. התשלום, כך נטען, הוסווה באמצעות רישום כוזב והוצג כחלק מהוצאות קמפיין הבחירות. כך עתיד הנשיא ה-45 לעבור את ההליך המשפיל של מעצר חשוד בפלילים, הגם שסביר להניח שישוחרר בערבות עצמית עד לפתיחת משפטו.

פחות בשעה זו, התמונה המצטיירת במרחב הציבורי הפנימי אינה חד־משמעית כלל ועיקר, ומעידה כאלף עדים על עומקו וחריפותו של השסע האידיאולוגי והתרבותי המקטב היום את החברה האמריקנית. באופן ספציפי, אף על פי ש־53% מקרב כלל המצביעים סבורים שיש ממש בכתב האישום, ושמן הראוי שטראמפ יפרוש מהמערכת הפוליטית, תחושה זו אינה מאפיינת את אנשי המחנה הרפובליקני. ל־75% מהם יש גם היום דעה חיובית על מנהיגם, וגם אחרי הגשת כתב האישום הם לא רואים כל מניעה לכך שיתמודד על כרטיס המינוי של מפלגתו כמועמדה לבחירות בנובמבר 2024. נראה, אפוא, שההחלטה לפתוח בהליך פלילי דווקא הפיחה רוח קרב בקרב אוהדי טראמפ, במיוחד בתוככי הגרעין הקשה של "שומרי החומה והמגדל", והעצימה עוד יותר את איבתם ואת עוינותם כלפי הממסד, האליטות ורשויות אכיפת החוק.

הלוך רוח מרדני זה ומגמת ההתגייסות סביב הדגל הרפובליקני לא פסחו אף על יריביו של טראמפ למרוץ (כולל יריבו העיקרי רון דה סנטיס), שמצאו עצמם נאלצים באופן גרוטסקי משהו לצאת להגנתו, וליישר קו עם מיתוגו כמי שנרדף על לא עוול בכפו.

אך במבט מעמיק יותר, תהיה זו טעות לראות בהפגנת תמיכה זו מדד אמין לחיזוי סיכויי הצלחתו של הנשיא לשעבר בקמפיין. ראשית, העובדה ששובל ארוך כל כך של שערוריות כלכליות, אתיות ואישיות־התנהגותיות נגרר אחריו דרך קבע, וצפוי ללוות אותו ביתר שאת בעונת הבחירות שבפועל כבר החלה, עתידה ליצור משקולת כבדה למדי על צווארו, וכך לעורר בהדרגה ספקות בתוך ביתו פנימה באשר לסיכוייו להיבחר בשנית.

במיוחד אמורים הדברים לגבי הזרם המתון והרחוק מפופוליזם, רוויזיוניזם ורדיקליזם ששרד בשולי המפלגה הרפובליקנית בעידן טראמפ, ושנציגיו - ובעיקר נציגותיו - עתידים להעדיף מועמד בסגנון ומדגם מנהיגותי שונה בפריימריז הקרבים. גם ההיתכנות הכמעט ודאית שהמפלגה הדמוקרטית עתידה להתייצב מולו כחומה בצורה ומלוכדת (אם בכל זאת יזכה בפריימריז), ולזכות גם בתמיכתו של חלק הארי של ציבור הבוחרים העצמאים, היא נתון שלבטח יעמוד לנגד עיניהם של לא מעטים ממצביעי מפלגתו וממנהיגיה, במיוחד בסנאט. נתון זה עשוי להוביל אותם, מתוך שיקול קר של תועלת מול עלות, להעדיף בסופו של דבר מועמד (או מועמדת) שאינו שנוי במחלוקת עמוקה כל כך כטראמפ.

יש להניח, אפוא, שהגיבוי הרחב המוענק לו כעת בעקבות השקת ההליך הפלילי נגדו יתפוגג וידעך עד מהרה, ושהנשיא בדימוס ימצא את עצמו במלחמת התשה קשה מבית ומחוץ שתקשה עליו מאוד להתקרב ליעדו הנכסף.