בגלל הסיכון הרוסי: פינלנד במרוץ התחמשות - גם בנשק ישראלי

פינלנד מתחמשת בקצב חסר תקדים למלחמה על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה - ולפי הדיווחים במדינה, ישראל היא אחת מספקיות הנשק הבולטות.

לפי העיתון "הלסינגין סנומאט", בשבועות האחרונים הכריז משרד ההגנה על רכש נרחב ובו גם נשק ישראלי: טילים נגד טנקים מסוג "ספייק" של רפאל וכן טילים ארוכי טווח. בחברת רפאל אישרו כי סכום הרכש עומד על רבע מיליארד יורו.

עוד במסע הרכש של הלסינקי - טילים נגד מטוסים וטילי שיוט אמריקניים, 38 הוביצרים דרום־קוריאניים K9 וטילי נ"מ משבדיה. עוד בתפריט - רכש מסיבי של טילים עבור מערכות ארטילריה רקטית מסוג HIMARS, שהוכיחה עצמה בשדה המערכה באוקראינה.

המלחמה באוקראינה טלטלה את פינלנד. אם במשך עשורים שמרה הלסינקי על ניטרליות לנוכח שכנותה עם בריה"מ, ואחר כך עם רוסיה, והחזיקה צבא בין המיומנים באירופה - לאחר הפלישה היא שינתה את תפיסת הביטחון שלה והגישה לצד שבדיה מועמדות לנאט"ו. כעת היא מתכוננת לאפשרות של מלחמה גדולה עם רוסיה, שעימה היא חולקת גבול של כ־1,300 ק"מ. כבר באביב הקצתה הממשלה 2.2 מיליארד יורו לרכש צבאי מזורז. תקציב ההגנה הוגדל אף הוא במיליארד אחד והגיע ל־6.1 מיליארד יורו. "לא היה כדבר הזה", אמר לעיתון הפיני נציג משרד ההגנה, איקה מרטילה, "אנחנו קונים בחיפזון, והסכומים שהוקצו יוצאי דופן. המלחמה באוקראינה הראתה שהצד המתגונן צריך להחזיק בכמויות מספקות של ציוד ונשק לכל התסריטים".

לאחרונה אמרה ר"מ פינלנד, סאנה מארין, כי ארצה מזדהה מאוד עם אוקראינה. "יש לנו גם היסטוריה ארוכה עם רוסיה, ואנחנו מצטרפים לנאט"ו מכיוון שאיננו רוצים עוד לראות מלחמה רוסית על אדמת פינלנד", אמרה מארין. היא התייחסה ל"מלחמת החורף" (1940-1939), שבמהלכה פלשה בריה"מ לשכנתה בתואנות שווא. המעצמה הסטליניסטית - אז בעלת בריתו של היטלר - ספגה אבידות כבדות ולא הצליחה לכבוש את פינלנד, אולם נגסה כ־9% משטחה.