"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העימות – המבחן הכי אישי

שני המועמדים ייבדקו, בעיקר על ההתנהלות שלהם: האם היא תשתעל? האם הוא יציג עמדה רצינית, או שוב פליטת פה? • בכל מקרה, הוא מגיע לעימות כשהוא נהנה מהמומנטום, והיא צריכה להוכיח שהיא ראויה ממנו

,עודכן
דונלד טראמפ // צילום: איי.אפ.פי // דונלד טראמפ // צילום: איי.אפ.פי

שיעול אחד יותר מדי של הילארי קלינטון או פליטת פה בוטה במיוחד של דונלד טראמפ עשויים או עלולים (תלוי באיזה מחנה אתה באמריקה החצויה היום) לקבוע את גורל העימות הראשון בין שני המועמדים לנשיאות ארה"ב, שייערך מחר באוניברסיטת הופסטרה שבמדינת ניו יורק. בחירות 2016 הן כל כך מטורפות ובלתי צפויות, עד כי כל דבר קטן במירוץ הזה יכול להכריע.

צריך להיות בארה"ב, קרוב למירוץ המטורף בהיסטוריה בין שני מועמדים שכבר שברו שיאים שליליים במדדי הפופולריות הארציים, כדי להבין עד כמה כאן הדברים, מבחינת הסוקרים, יצאו מכלל שליטה. מה שאמור היה להיות טיול של מזכירת המדינה לשעבר לבית הלבן, הפך להיות מירוץ מכשולים מתיש וקשה שבו היא עלולה להפסיד ב־8 בנובמבר למי שהוצג על ידי התקשורת כ"ליצן" שרק בא לחפש פרסום. אותו ליצן הצליח לשרוד אף שחזו לו אפס סיכויים לקבל את המועמדות הרשמית של מפלגתו. והנה, פחות מ־50 יום לבחירות - וסקרים רבים מלחיצים מאוד היום את המחנה הדמוקרטי. נוסף על כך, בשאלת היכולת לנהל את הכלכלה ומי יותר אמין - טראמפ מנצח בסקרים.

דווקא כשהמירוץ נכנס לישורת האחרונה, רואה קלינטון כיצד היתרון הגדול שהיה לה באוגוסט אחרי הוועידות של שתי המפלגות פשוט התאדה ברוח. בשלוש מדינות מתנדנדות דוגמת קולורדו, איווה ווירג'יניה היה לקלינטון יתרון בן שתי ספרות על פי סקר שפירסמה אוניברסיטת קוויניפיאק ב־17 באוגוסט. היום קלינטון ממשיכה להוביל ביתרון קל בווירג'יניה, אבל בקולורדו טראמפ הצליח למחוק פיגור של עשר נקודות (שוויון בין השניים) ובאיווה הוא מוביל.

סקרים נוספים מצביעים על התחזקות גדולה של טראמפ במדינות דוגמת מישיגן וניו המפשייר. נייט סילבר הפך מזמן להיות התנ"ך של הסקרים משום שהוא משתמש בכמה מודלים סטטיסטיים כדי לחזות את התוצאות, ולא רק בסקרים. לאחרונה ציין כי קלינטון מצד אחד מובילה במספיק מדינות כדי לזכות בנשיאות, אך לנוכח המגמה הברורה לטובת טראמפ אין לה מרווח תמרון: אם קלינטון תפסיד במדינה שכרגע נוטה לכיוונה ולא תצליח לפצות עליה במדינה שבה כרגע טראמפ מוביל - היא תפסיד.

הילראי קלינטון // צילום: אי.פי

אפשר אולי להסביר את הקאמבק של טראמפ בכמה גורמים: תחילה מצבה הרפואי מעורר השאלות של קלינטון. ההתמוטטות שלה ב־11 בספטמבר במהלך אירועי הזיכרון לאסון התאומים חרותים בזיכרון הבוחר. זה הגיע למצב אבסורדי, שבו אם היא לא תשתעל בעימות מחר - יכולים עוזריה להצהיר על ניצחון.

אבל בזה לא נגמרו הצרות של קלינטון. אחרי שהתאוששה ושבה לקמפיין, באו הפיצוץ בניו יורק והדקירות במינסוטה, והחשש מטרור חזר להיות הדבר הכי חשוב במירוץ עבור רבים - עוד דחיפה לטראמפ. אמנם קלינטון, צריך להודות, נהנית בסקרים מיתרון קל על פני יריבה בשאלה מי מסוגל לפתור טוב יותר את בעיות הטרור, אבל קלינטון השתייכה לממשל שנכשל בזיהוי האיום של דאעש ובמלחמה נגדו.

ואחרי כל זה, באו המהומות בשארלוט והירי למוות של קית' סקוט על ידי שוטרים והזכירו לנו כי אחרי שמונה שנים של ממשל אובאמה, המתיחות הבין־גזעית בארה"ב מגיעה לשיאים חדשים. ובזמן שהצעירים בשארלוט מפגינים ברחובות למרות העוצר, גם הרג חמשת האזרחים בקניון במדינת וושינגטון שלשום תורמת לאווירת חוסר הביטחון והאלימות שעליה מדבר טראמפ. בין שנרצה ובין שלא טראמפ, שמסמל את השינוי, מיתג עצמו כמועמד של "חוק וסדר". כל האירועים האלה בינתיים משחקים לטובתו. אבל עד הבחירות עוד יכולים להתרחש הרבה דברים.

קיים דבר נוסף שיכול לסייע מאוד לטראמפ, וזה שהבוחרים המאוכזבים של קלינטון נוטים יותר ויותר לתמוך במועמדי המחאה (ג'יל שטיין של הירוקים וגארי ג'ונסון של הליברטנים), בעוד טראמפ מצליח לבסס את מעמדו אצל הרפובליקנים ולמחוק את היתרון של קלינטון בקרב הבוחרים העצמאיים. אחת המסקנות שעולה מאותה מגמה היא שהרפובליקנים שבים הביתה, ואולי כדי להוכיח זאת באה התמיכה בטראמפ של הסנאטור טד קרוז (טקסס), שסירב לעשות זאת במהלך הוועידה בקליבלנד ביולי.

וכעת נותר העימות מחר, שיכול אולי לסייע לנו להתקדם במותחן הבחירות הזה. במשך 90 דקות קלינטון תיאלץ לעמוד מול טראמפ כשהמצלמות יתרכזו בהם בזמן שהם מדברים ובזמן שלא (אחד הערוצים כבר הבהיר שישדר מסך חצוי כדי לעקוב בזמן אמת אחר תגובות המועמדים בכל רגע נתון).

"תנו לטראמפ להיות טראמפ", המליצו עוזריו לפני הפריימריז, וזה הצליח מול 16 מועמדים. כעת הם מייעצים לטראמפ "לתת לקלינטון להיות קלינטון", כדי להבליט את נטייתה להעמיס על הצופים פרטים, לעומת נטייתו לדבר באופן קצר וקולע.

שני המועמדים נפגשים היום בניו יורק עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. יש להניח שהוא היה יכול לתת להם עצה או שתיים לפני העימות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר