מקרון: ״האנטישמיות היום בוערת יותר בצרפת ובאירופה״

נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מתחייב להמשיך בנחישות במאבק נגד האנטישמיות ונגד הכחשת השואה ואחריותה של צרפת לשואה. מקרון חנך הערב (א') מוזיאון שואה בתחנת הרכבת של העיירה פיטיבייה מדרום לפריז, ממנה נשלחו אלפי יהודים מצרפת למחנות ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.

המוזיאון נפתח ביום השנה השמונים ל״מצוד וולודרום ד׳היבר״, שבו עצרה המשטרה הצרפתית בפריז ובסביבותיה מעל ל-13,000 יהודים, רובם נשים וילדים, שנשלחו כמעט כולם למחנות ההשמדה הגרמניים בפולין. חלק מהעצורים באותו מצוד נרחב הועברו לפיטיבייה ומשם לאושוויץ-בירקנאו. מחנה המעצר בפיטיבייה היה השני בגודלו על אדמת צרפת, לאחר מחנה המעצר דראנסי. תחנת הרכבת בפיטיבייה, ממנה נשלחו היהודים למותם, חדלה לעבוד בסוף שנות ה-60 ובחמש השנים האחרונות נבנה בה מוזיאון השואה החדש.

״לא סיימנו עם האנטישמיות ואנחנו חייבים להודות שהיא יותר בוערת היום בצרפת ובאירופה. היא חייה וקיימת. האנטישמיות של היום יכולה ללבוש פנים אחרות, ללבוש בגדים אחרים, להופיע בקריקטורות אחרות, אבל האנטישמיות הנוראה - כפי שאמר בשעתו אמיל זולא, היא כאן. היא מרחפת, תוססת, נמשכת, עקשנית. היא מתפרעת בברבריות הטרוריסטית, היא מתנחלת בסדרת הרציחות והפשעים האנטישמיים של השנים האחרונות, היא מופיעה על קירות ערינו, היא חודרת ברשתות החברתיות, מוחאים לה כפיים אלו שמערבבים בין אנטישמיות וחופש ביטוי״, הדגיש מקרון.

בנאומו בטקס חנוכת המוזיאון בא הנשיא מקרון חשבון עם יריבו היהודי במערכת הנשיאות באחרונה, העיצונאי אריק זמור, הטוען כי משטר משתפי הפעולה הצרפתי עם הגרמנים – משטר וישי – הסגיר לרשויות הכיבוש יהודים זרים ששהו על אדמת צרפת, כדי להציל את היהודים הצרפתיים. בדיעבד, רבים מהילדים שנעצרו במצוד לפני 80 נולדו להורים מהגרים אך היו צרפתיים לכל דבר. הרשויות הגרמניות לא רצו שהמשטרה הצרפתית תעצור ילדים, אך רשויות וישי התעקשו לעצור ולגרש את הילדים עם הוריהם, כדי שלא יידרשו לטפל במספר גדול של יתומים.

״האנטישמיות צומחת גם הודות לסוג חדש של רביזיוניזם היסטורי, שהוא גם הכחשת שואה. האם לא מצאו לנכון לפתוח לאחרונה מחדש לדיון נושא, שכבר הוכרע לפני זמן רב בידי היסטוריונים ומשפטנים באשר להשתתפות של פטאן (ראש משטר וישי וגיבור מלה״ע הראשונה) ואנשי וישי בהוצאה לפועל של הפיתרון הסופי? הבה נחזור בתקיפות בפניהם של פרשנים שהפכו את עצמם לרביזיוניסטים: לא פטאן ולא לאוואל (ראש ממשלת משטר וישי) ולא בוסקה (האחראי על המשטרה ועל לכידת וגירוש היהודים) רצו להציל יהודים. זה זיוף של ההיסטוריה. אלא שמתמסרים לשקרים הללו רוצים להרוס את הרפובליקה ולפגוע באחדות האומה״, הדגיש מקרון, ״הסתכלו על האמת שלנו בפנים. הכאה על חטא אינה מחלישה את צרפת. היא הכרה בכל, כדי שהדברים לא יחזרו על עצמם״.

בצד קבלת אחריות מוחלטת של המדינה הצרפתית לפשעי וישי, הדגיש מקרון שווישי לא הייתה כל צרפת וכי רוחה של הרפובליקה הצרפתית, שנבגדה ע״י משתפי הפעולה עם הגרמנים, המשיכה לחיות בקרבם של השוטרים הצרפתיים שהפנו את גבם ואת מבטם כדי לאפשר ליהודים לברוח ממעצר, באלה בכל רחבי צרפת שהסתירו יהודים והוכרו כחסידי אומות העולם, באנשי ״צרפת החופשית״ סביב דב גול ובאנשי המחתרת האנטי-גרמנית. ״צרפת הרפובליקנית התנגדה ושרה ואפשרה לשני שליש מיהודי צרפת לשרוד את השואה״, הטעים מקרון.