לא רק טילים: האלימות השקטה שמתגברת מאחורי דלת הממ״ד

מאז פרוץ העימות מול איראן, ארגוני הסיוע מדווחים על עלייה בפניות סביב אלימות במשפחה פיזית, נפשית וכלכלית. מצבי חירום אינם מייצרים אלימות יש מאין, אך הם מגבירים דפוסים קיימים: שליטה, בידוד, קנאה, פיקוח אובססיבי. שעות ארוכות בבית, מתח ביטחוני, אי ודאות תעסוקתית וחרדה קיומית כל אלה יוצרים קרקע נפיצה.

השופטת (בדימוס) אילת גולן תבורי, שכיהנה בבית המשפט לענייני משפחה, מזהירה כי בעת חירום מתחדדים פערי הכוח בתוך הבית. "המלחמה אינה משעה את דיני המשפחה", היא אומרת. "דווקא כשהמרחב הציבורי מצטמצם והשהות המשותפת מתארכת מי שמפעיל שליטה על בן או בת הזוג מקבל הזדמנות להעמיק אותה".

לדבריה, בתי המשפט ערוכים לתת מענה מהיר גם בתקופות חירום. בהתאם לצו שר המשפטים, בתי המשפט ובכללם בתי המשפט לענייני משפחה פועלים במתכונת חירום ומטפלים בסעדים דחופים. בקשה לצו הגנה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה מובאת עוד באותו יום בפני שופט תורן, במעמד צד אחד, במקרים של סכנה ממשית או חשש כבד. הצו מאפשר הרחקה מיידית של בן המשפחה האלים, ובהמשך נקבע דיון דחוף בתוך שבוע. במקרים מסוימים ניתן אף להורות על פיקוח טכנולוגי באמצעות אזיק אלקטרוני. עם זאת, מאחר שמדובר בצעד קיצוני של הרחקה מהבית הצו לא ניתן כדבר שבשגרה.

"המלחמה מייצרת סטרס חריג שחודר לכל סלון בישראל"

בשטח, הנתונים מדברים בעד עצמם. ב"פורום מיכל סלה" מתארים עלייה ברורה בגרף האלימות. לילי בן עמי, מנכ"לית הארגון, אומרת כי "המלחמה מייצרת סטרס חריג שחודר לכל סלון בישראל. מגיעות אלינו פניות רבות מבתים שבהם הסטרס הזה מתורגם להתפרקות ולהתנהגות אובססיבית קיצונית בזוגיות. חד־משמעית יש עלייה באלימות השקופה והגלויה בתקופה הזו".

לדבריה, הסכנה אינה מסתיימת עם הפסקת האש. "כשנחזור לשגרה צפוי גל שני, גבוה יותר. התוקף מכור לשליטה, ודווקא עם היציאה החוצה וחזרת בת הזוג לעבודה הוא עלול לחוש אובדן שליטה ולהסלים". המעבר מחירום לשגרה, כך מתברר, עלול לערער את מנגנון השליטה שהתקבע ולייצר הידרדרות נוספת.

גם באל"י האגודה להגנת הילד מזהירים מפני החרפה אפשרית של מקרי אלימות ופגיעות בילדים על רקע השהות הממושכת בבתים ובמרחבים מוגנים. בארגון מדגישים כי צפיפות, חוסר פרטיות, שיבוש שגרה, חוסר שינה, חרדה מתמשכת ולחץ כלכלי יוצרים עומס רגשי חריג העלול להצית או להעצים דפוסי אלימות גם במשפחות שלא היו מוכרות לרשויות.

במהלך המערכה הקודמת, "עם כלביא", נרשמה עלייה של כ־50% במספר הפניות למוקד אל"י ביחס לחודש ממוצע. בחודש יוני התקבלו 1,498 פניות לעומת כ־1,000 בחודש ממוצע מתחילת 2025. מתוך כלל הפניות, כ־900 היו של בנות וכ600 של בנים; כ50% עסקו בפגיעה מינית, כ40% באלימות פיזית או רגשית, וכ10% בבריונות ברשת, הזנחה וסוגי פגיעה נוספים.

ילדים הם הראשונים להיפגע במצבי קיצון

ערן צימרין, נשיא אל"י, מסביר: "תקופות של דריכות מתמשכת ושהות כפויה במרחבים מוגנים יוצרות עומס נפשי כבד על משפחות. כאשר אין אפשרות להתרחק, לפרוק מתחים או לשמור על שגרה הסיכון להתפרצויות ולפגיעה בילדים גדל. ילדים הם הראשונים להיפגע במצבי קיצון. אנו מזהים סימני אזהרה מוקדמים לעלייה בפניות וזה רגע קריטי".

בארגונים מדגישים כי אין היררכיה בין איומים: ביטחון לאומי וביטחון אישי כרוכים זה בזה. המרחב המוגן אמור להגן על כולם גם מפני מה שמתרחש בתוך הבית.

במקרה חירום יש לפנות למשטרה. לקבלת הכוונה וסיוע ניתן לפנות לקו החם של פורום מיכל סלה במספר ‎3898, או למוקד אל"י 24/7 במספר ‎6935.

מאחורי דלת הממ״ד מתקיים מאבק כפול: האחד גלוי מול אויב מבחוץ; השני שקט וסמוי אך לא פחות הרסני. דווקא בימים שבהם המדינה כולה דרוכה, נדרש מאמץ אזרחי משותף לוודא שההגנה אינה נעצרת בדלת הפלדה.