"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הוא ביקש ממנה לחשוף את עצמה, היא לא ידעה שהיא מצולמת - והסרטון הופץ ברשת"

נתונים שהוצגו בוועדה לזכויות הילד מצביעים על מאות אלפי ילדים ישראלים החשופים יום־יום לפדופיליה, בריונות ותכנים אלימים באפליקציות ובמשחקים מקוונים • יו"ר הוועדה קטי שטרית: "המרחב הדיגיטלי הפך למכת מדינה, העובדה שחברות האם של הרשתות לא הוזמנו לדיון מקוממת"

,עודכן
0השמעה
בני נוער שינה טלפונים. צילום: istockphoto

בוועדה לזכויות הילד של הכנסת נשמעו היום (שני) עדויות קשות של ילדים ובני נוער, ששחזרו כיצד נחשפו לתכנים מיניים ואלימים ברשתות חברתיות ובאפליקציות פופולריות.

יהלי, נער בן 15, סיפר על ילדה שהכיר דרך אפליקציית "אומיגל": "היא פגשה שם מישהו, והוא חשף את עצמו וביקש ממנה לחשוף את הגוף שלה. היא לא ידעה שהיא מצולמת. הסרטון הופץ בקבוצות טלגרם ובחו"ל. חיים שלמים נהרסים ברגע אחד של תמימות".

זיו, בת 12 וחצי, סיפרה על סנאפצ'ט: "זו אפליקציה שנראית כיפית, אבל היא מסוכנת. אנשים שאתה לא מכיר יכולים לאיים עליך, לדעת איפה אתה נמצא, ולפעמים גם לשלוח תכנים משפילים. אנחנו נחשפים לדברים אלימים ומיניים גם בלי להתכוון. קשה מאוד לשלוט בזה".

לפי נתונים שהוצגו בדיון, מאות אלפי ילדים בישראל משחקים מדי יום במשחקים מקוונים דוגמת "רובלוקס", שבהם נרשמות תופעות של פדופיליה, בריונות ושידול לרכישות. דו"חות בין־לאומיים מצביעים על פגיעות רגשיות קשות, ירידה בריכוז, הפרעות שינה ותחושת ניתוק חברתי בקרב ילדים שנמצאים שעות ארוכות ברשת.

קרן רוט איטח, מנהלת אגף סיוע ומניעה במשרד החינוך, הסבירה בדיון: "אנחנו פועלים להקנות לילדים כלים להתמודדות, ומכשירים צוותים חינוכיים להתמודד עם האתגר. מדובר בתופעה רחבת היקף שמחייבת חינוך, הסברה וחקיקה".

יו"ר הוועדה, חברת הכנסת קטי שטרית, סיכמה: "המרחב הדיגיטלי של ילדי ישראל הפך למכת מדינה. הילדים שלנו נכנסים לעולמות שנראים תמימים, אבל מסתתרים בהם מבוגרים שמניחים להם מלכודות. מדינות רבות כבר קבעו רגולציה מחייבת של סינון ותיאום גיל, אסור שישראל תישאר מאחור. העובדה שחברת מטא והרשתות החברתיות שהוזמנו לא הגיעו לדיון מקוממת ואומרת דרשני. כל יום שבו לא נעשה דבר הוא יום שבו עוד ילד נפגע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר