הפקרת שורדי השואה: שליש מוותרים על מזון - אך בתקציב המדינה אין מענה

ח"כ מירב כהן, יו"ר הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה, הציגה בפני ועדת הכספים מסמך צרכים ייעודיים לשורדים לקראת העברת תקציב המדינה • רובם המוחלט של הסעיפים לא נענה

ניצולי שואה נערכים למחאה בחיפה. צילום: הרצי שפירא

 סקר שערכה הקרן לרווחת נפגעי השואה לקראת יום השואה 2024 חשף כי 27% מניצולי השואה נאלצו לוותר על מזון עקב קושי כלכלי או בעיות ניידות, ו-36% מהניצולים זקוקים לסיוע ברכישת מצרכי מזון לבית.

ח"כ מירב כהן, יו"ר הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה, הציגה בפני ועדת הכספים מסמך צרכים ייעודיים לשורדים לקראת העברת תקציב המדינה האחרונה. רובם המוחלט לא נענה בתקציב בסופו של דבר. המסמך נעשה בתיאום עם ארגוני הסיוע, ואחד הסעיפים הראשונים והמרכזיים בו הוא מניעת אי ביטחון תזונתי בקרב השורדים.

אגם ברגר ומשפחתה מתנדבים בהכנת משלוחי מזון למען ניצולי שואה | חב"ד לנוער חולון

המדינה מפעילה מספר גופים ותוכניות שנועדו להתמודדות עם ביטחון תזונתי, אך אף אחד מהם לא נוגע במישרין לקשישים בכלל ולשורדים בפרט, שנופלים בין הכיסאות. כך לדוגמה, המיזם לביטחון תזונתי במשרד הרווחה מתוקצב בכ-90 מיליון שקל בשנה בממוצע, אך מיועד בעיקר למשפחות. הוא מספק תרכובות מזון לתינוקות, פירות וירקות וכרטיסים נטענים למימוש ברשתות המזון - אמצעים שאינם רלוונטיים לזקנים שלא מסוגלים לבשל, או בעלי קושי בניידות.

גם הרשות למאבק בעוני שהכנסת אישרה לאחרונה את הקמתה, ועלולה לשמש צינור להעברת כספים קואליציוניים בסכום של 277 מיליון שקל ללא קריטריונים ברורים, לא מתייחסת בצורה מפורשת לצרכים הייחודיים של זקנים וניצולי שואה.

רק סעיף אחד (ממורקר) אושר מבין כל ההצעות שעלו בוועדה, צילום: ללא

הסיוע שכן מקבלים השורדים העניים מהמדינה הוא נקודתי בלבד. כך לדוגמה, לפי נתוני משרד הרווחה חולקו השנה כ-30 אלף תווי קניות בשווי 300 שקל לקראת חגי תשרי. אולם אין מנגנון קבוע המסדיר עבורם ארוחות חמות על בסיס תדיר, ואת רוב הסיוע מקבלים השורדים מכספים שעוברים דרך ממשלת גרמניה לוועידת התביעות, ומארגונים פרטיים.

הנפגעים העיקריים מאוזלת היד של המדינה הם שורדי השואה העניים. לפי הנתונים האחרונים של הרשות למען ניצולי השואה מינואר 2025, מספר השורדים שקיבלו קצבת השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי (כלומר, עניים ולכן נזקקו לו) עומד על 37,870 איש, מרביתם יוצאי ברית המועצות.

לצורך ההמחשה, הגיל הממוצע של שורדי השואה בישראל הוא 87. ההערכות הן שבעוד כעשור, לא יישארו כמעט שורדי שואה. לפי הערכות של הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה, מיזם ייעודי לביטחון תזונתי לשורדים, שיכלול ארוחה חמה ביום בבית השורד, או במרכזים ומועדונים של משרד הרווחה, יעלה כ-305 מיליון שקל בשנה - סכום שיילך ויתמעט בכל שנה שחולפת.

ח"כ כהן ציינה לנוכח הנתונים כי "המציאות שבה יש שורדי שואה רעבים היא בלתי נסבלת, והמצב רק מחמיר בשל העובדה שהמדינה לא יודעת כלל למפות את היקף התופעה. פתרונות נקודתיים כמו מענקים חד-פעמיים לשורדי שואה מעוטי יכולת, או תלושי מזון בחגים, עוזרים להקל על התופעה - אבל המטרה שלנו צריכה להיות למגר אותה.

"אין מנוס מצד המדינה, אלא לשים כסף כדי לדאוג שכל שורד שנשאר רעב, בין אם בשל בעיות כלכליות או בעיות ניידות, יקבל לפחות ארוחה אחת חמה ביום. זה אפשרי, וזה גם לא מאוד יקר. מספר השורדים הולך ומתמעט מדי שנה, וזו חובה מוסריות של המדינה לוודא שהם חיים את שנותיהם האחרונות בכבוד המגיע להם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר