"חווים טראומה כפולה": ילדי האומנה משלמים את מחיר המלחמה

יותר מ־300 ילדי אומנה הנמצאים ביישובים בדרום הארץ חיים תחת איום הטילים ורעש האזעקות הבלתי פוסק. מספר דומה יש גם בצפון הארץ, שאף שם השגרה נשברת מעת לעת באזעקות המערערות את חיי הילדים.

יותר מ־60 ילדי אומנה התפנו עם משפחות האומנה שלהם, מתוכם כ־20 ילדים עם צרכים מיוחדים.

המציאות שנוצרה במלחמה היא מורכבת. מצד אחד, יש משפחות אומנה שילדיהן הביולוגיים נרצחו או נפצעו והן צריכות להתמודד עם המציאות הקשה הזאת, לצד המשך גידול ילדי האומנה. מצד שני, יש את ילדי האומנה עצמם שסובלים מטראומה כפולה. אלה ילדים שחוו תחושת נטישה כשהוצאו מבית הוריהם הביולוגיים, ועכשיו חווים אותה שוב, אם כיוון שהם צריכים לעזוב את הבית ולעבור למקום בטוח יותר ואם משום שאחד ההורים גויס.

מיכל דביר, יו"ר עמותת "עוגן למשפחות האומנה", המספקת תמיכה להורים, מספרת כי עקב המצב מטפלים רגשיים רבים הפסיקו לעבוד, בעוד רמת החרדה של הילדים עולה. "המדינה צריכה להתגייס ולהרחיב את היריעה ואת הטיפול גם במשפחות ובילדים. כל ילד שפונה מהעוטף חווה טראומה והוא במצב קשה, על אחת כמה וכמה ילד שכבר חווה עזיבה", היא אומרת.

מירה ורקר, מנהלת גיוס משפחות אומנה ופיתוח משאבים במכון סאמיט, האמון על גיוס וליווי משפחות אומנה בדרום הארץ ובירושלים, מספרת כי בעקבות המלחמה הקים המכון מרכז חירום לטיפול בילדים.

"הילדים שנולדו לתוך טראומה, חוו דברים קשים בבית הוריהם הביולוגיים והועברו למשפחות אומנה, חווים עכשיו טראומה כפולה והם במצב נפשי מאוד מורכב".

במכון סאמיט תגברו את המעטפת הפסיכולוגית סביב משפחות האומנה בדרום והורידו צוותים לדרום ולבתי המלון שבהם שוהות המשפחות.

בעמותת "עוגן למשפחות האומנה" ובמכון סאמיט יצאו במבצע לגיוס כספים, שאליו ניתן לתרום דרך אתרי האינטרנט של העמותות.