"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"חווים טראומה כפולה": ילדי האומנה משלמים את מחיר המלחמה

מאות ילדי אומנה בדרום הארץ ובצפונה חיים תחת איום הטילים ורעש האזעקות הבלתי פוסק • ילדים אלה, שצריכים שוב לארוז את מטלטליהם, מתקשים שבעתיים לקיים חיי שגרה בימי המלחמה • "המדינה צריכה להתגייס"

,עודכן
0השמעה
אופניים שרופים בבארי. צילום: חנן גרינווד

יותר מ־300 ילדי אומנה הנמצאים ביישובים בדרום הארץ חיים תחת איום הטילים ורעש האזעקות הבלתי פוסק. מספר דומה יש גם בצפון הארץ, שאף שם השגרה נשברת מעת לעת באזעקות המערערות את חיי הילדים.

ספורטאי ישראל משמחים ילדים מעוטף עזה שמשתכנים בשפיים

יותר מ־60 ילדי אומנה התפנו עם משפחות האומנה שלהם, מתוכם כ־20 ילדים עם צרכים מיוחדים.

המציאות שנוצרה במלחמה היא מורכבת. מצד אחד, יש משפחות אומנה שילדיהן הביולוגיים נרצחו או נפצעו והן צריכות להתמודד עם המציאות הקשה הזאת, לצד המשך גידול ילדי האומנה. מצד שני, יש את ילדי האומנה עצמם שסובלים מטראומה כפולה. אלה ילדים שחוו תחושת נטישה כשהוצאו מבית הוריהם הביולוגיים, ועכשיו חווים אותה שוב, אם כיוון שהם צריכים לעזוב את הבית ולעבור למקום בטוח יותר ואם משום שאחד ההורים גויס.

מיכל דביר, יו"ר עמותת "עוגן למשפחות האומנה", המספקת תמיכה להורים, מספרת כי עקב המצב מטפלים רגשיים רבים הפסיקו לעבוד, בעוד רמת החרדה של הילדים עולה. "המדינה צריכה להתגייס ולהרחיב את היריעה ואת הטיפול גם במשפחות ובילדים. כל ילד שפונה מהעוטף חווה טראומה והוא במצב קשה, על אחת כמה וכמה ילד שכבר חווה עזיבה", היא אומרת.

"רמת החרדה עולה". מיכל דביר,

מירה ורקר, מנהלת גיוס משפחות אומנה ופיתוח משאבים במכון סאמיט, האמון על גיוס וליווי משפחות אומנה בדרום הארץ ובירושלים, מספרת כי בעקבות המלחמה הקים המכון מרכז חירום לטיפול בילדים.

"הילדים שנולדו לתוך טראומה, חוו דברים קשים בבית הוריהם הביולוגיים והועברו למשפחות אומנה, חווים עכשיו טראומה כפולה והם במצב נפשי מאוד מורכב".

ילדי אומנה, אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה,צילום: אפרת אשל

במכון סאמיט תגברו את המעטפת הפסיכולוגית סביב משפחות האומנה בדרום והורידו צוותים לדרום ולבתי המלון שבהם שוהות המשפחות.

בעמותת "עוגן למשפחות האומנה" ובמכון סאמיט יצאו במבצע לגיוס כספים, שאליו ניתן לתרום דרך אתרי האינטרנט של העמותות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר