"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסוף למיתוס הקלוריות: כך מזון מעובד "עובד" על המוח - ופוגע בחילוף החומרים

מחקר חדש חושף נתון מדהים: גם כאשר שתי ארוחות זהות לחלוטין בכמות הקלוריות, הפחמימות והשומן - עצם העיבוד התעשייתי מקפיץ את רמות האינסולין, מפחית את שריפת האנרגיה, ומשנה את פעילות אזורי התגמול במוח • כך התזונה המודרנית משבשת את המערכות של הגוף שלנו

0השמעה
תהליך העיבוד התעשייתי של המזון משפיע באופן עמוק על הדרך שבה הגוף והמוח מגיבים אליו (אילוסטרציה) , AI
תהליך העיבוד התעשייתי של המזון משפיע באופן עמוק על הדרך שבה הגוף והמוח מגיבים אליו (אילוסטרציה) | צילום: AI

רוב המדענים העוסקים בתזונה יצאו עד היום מנקודת הנחה בסיסית: ארוחות בעלות פרופיל תזונתי זהה לחלוטין ישפיעו באופן דומה על רמות הסוכר בדם. אולם מחקר חדש ומפתיע, שנערך במכון המחקר הביו-רפואי Fralin שבאוניברסיטת וירג'יניה טק (Virginia Tech) ופורסם החודש בכתב העת המדעי היוקרתי Nature Metabolism, טורף את הקלפים.

החוקרים מצאו כי תהליך העיבוד התעשייתי של המזון משפיע באופן עמוק על הדרך שבה הגוף והמוח מגיבים אליו, הרבה מעבר לסך הרכיבים היבשים שמופיעים על האריזה.

הניסוי: קלוריות זהות, תגובות הפוכות במעבדה

במסגרת המחקר, שכלל עשרות מתנדבים בריאים, בדקו המדענים את ההשפעה המדויקת של המזון על ידי הכנסת הנבדקים ל"תא מטבולי" - חדר אטום המאפשר למדוד במדויק את הוצאת האנרגיה וחילוף החומרים. כל נבדק צרך בשני ימים נפרדים שתי ארוחות בנות 300 קלוריות כל אחת, שהיו זהות ברמת דיוק של פחות מ-1% בכמות הפחמימות, השומנים, החלבונים, המלח, המים והמשקל הכללי. ההבדל היחיד היה ברמת העיבוד.

מדדהארוחה האולטרה-מעובדתהארוחה במינימום עיבוד
הרכב המנה (300 קלוריות)כריך חמאת בוטנים וריבה, נקניק הודו, חטיף צ'יפס מירקות, עוגייה ופירה אינסטנטבננה חתוכה, חמוציות מיובשות, גבינה וביצה קשה
תגובת אינסולין וסוכר בדםזינוק דרמטי, רמות הסוכר נותרו גבוהות לזמן ארוךתגובה מתונה, חזרה מהירה לאיזון
ניצול אנרגיה (שריפת פחמימות)הגוף שרף פחות פחמימות כדלקניצול יעיל ותקין של פחמימות לאנרגיה

"היינו בהלם כשגילינו שכל מדד מטבולי נבדל בין הארוחות, למרות שהן כמעט זהות לחלוטין מבחינה תזונתית", הסביר זאק הוטלין, החוקר הראשי של המחקר. התוצאה לפיה רמות הסוכר נשארו גבוהות למשך זמן רב יותר לאחר צריכת המזון המעובד, מדאיגה במיוחד, שכן רמות סוכר גבוהות כרוניות מעלות משמעותית את הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 ומחלות לב.

לא רק בבטן: כך המזון המעובד "עובד" על המוח

כדי להבין את התמונה המלאה, החוקרים לא הסתפקו רק בבדיקות דם. הם ביצעו סריקות fMRI (תהודה מגנטית תפקודית) שעוקבות אחר זרימת הדם במוח של הנבדקים בעת צפייה בתמונות של המזונות השונים.

הסריקות חשפו כי ההבדלים באופן שבו הגוף שרף פחמימות לאנרגיה, היו קשורים ישירות להבדלים בפעילות ב-Ventral striatum וב-Nucleus accumbens – אזורים מרכזיים במוח האחראים על למידה, מוטיבציה ותגמול.

ממצאים אלו מספקים הסבר ביולוגי ונוירולוגי ברור לשאלה מדוע מזון אולטרה-מעובד - שמהווה כיום יותר ממחצית מהקלוריות בתזונה המערבית וזמין בכל פינה - כה קשה להפסקה. העיבוד התעשייתי, כולל התוספים המסחריים והשינויים במבנה הפיזי של המזון, פשוט "מרמה" את מערכות הבקרה של הגוף והמוח, ומשבש את תחושת השובע והסיפוק הטבעית שלנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר