רופאי שינה מזהירים: המוצר ששמתם על היד כדי לישון טוב - מזיק לכם

צמידים חכמים, טבעות ניטור, תוספי מגנזיום ומכשירי רעש לבן - הניסיון בכל העולם לרדוף אחרי השינה המושלמת, טרנד המכונה "סליפמקסינג" (Sleepmaxxing), הפך את זמן השינה של מיליונים לקרב של ממש. אלא שמומחים מזהירים כעת כי האובססיה הזו עלולה להשיג בדיוק את התוצאה ההפוכה, ולהוביל לתופעה שרופאים מכנים "אורתוסומניה": התמכרות וחרדה מהניסיון להשיג שינה מושלמת. 

בשיחה עם ה-BBC, סיפרו רופאים ומומחי שינה כי הם מזהים ענין גובר והולך של מטופלים המגיעים למרפאות כשהם מצוידים בטבלאות ובנתונים מהשעונים החכמים שלהם, משוכנעים - פעמים רבות בטעות - שהם סובלים מהפרעת שינה חמורה. המרדף הזה, מזהירים הרופאים, הוא בדיוק מה שפוגע באיכות השינה שלהם.

"אין דבר כזה 'ציון שינה' במדע"

מאז פריצת צמידי הכושר הראשונים לשוק אי שם ב-2009, הפכו מדדי השינה לחלק בלתי נפרד מחייהם של רבים. הגאדג'טים השונים מציעים פילוח של שלבי השינה - שינה קלה, שינה עמוקה ושלב ה-REM - ולבסוף מנפקים למשתמש "ציון שינה" משוקלל.

אלא שד"ר אלנה האר, יועצת לרפואת שינה בבית החולים "רויאל ברומפטון" בלונדון, מבהירה בשיחה עם ה-BBC כי מדובר בגימיק שיווקי ותו לא. "אין שום דבר מוכר במדעי השינה שנקרא 'ציון שינה'", הסבירה, "זה משהו שנוצר לחלוטין על ידי יצרניות המכשירים".

ד"ר האר מציינת כי היא רואה במרפאתה יותר ויותר מטופלים שסובלים מחרדה ישירה כתוצאה מהנתונים הללו: "הם מגיעים אליי עם המון שאלות ודאגות לגבי הנתונים מהשעון, וזה כשלעצמו תורם לקשיי השינה שלהם. שינה פשוט לא מגיבה טוב לניסיונות לשכלל או להביא אותה לשלמות".

חוסר הדיוק של המכשירים הללו עומד כעת גם למבחן משפטי. בתביעה שהוגשה לאחרונה בסן פרנסיסקו נגד חברת Oura (יצרנית הטבעות החכמות), נטען כי המכשיר אינו מסוגל למדוד מדויק את שלבי השינה, ומתבסס על הערכות בינה מלאכותית שסיכוייהן לקלוע לעובדות "דומים להטלת מטבע". מהחברה נמסר בתגובה ל-BBC כי היא עומדת מאחורי המחקרים והאמינות של מוצריה.

המחשבה מייצרת מציאות: "נשענתי על השעון כמו על התנ"ך"

ההשפעה של המכשירים הללו אינה רק פסיכולוגית, אלא משפיעה ישירות על התפקוד היומי. במחקר שבוצע באוניברסיטת אוקספורד לאחרונה, חולקו למשתתפים מדדי שינה שהציגו ציונים אקראיים לחלוטין - ללא קשר לאיכות השינה האמיתית שלהם. הממצאים היו חד-משמעיים: נבדקים שנאמר להם כי ישנו רע דיווחו על עייפות קשה ועל ירידה ברמת הערנות, אף שהציון היה מומצא לגמרי.

ג'ס היל (32) בלונדון, חוותה זאת על בשרה במשך שלוש שנים כשהייתה מכורה למדדים בשעון ה-Garmin שלה. "התחלתי להסתמך על השעון כמו על התנ"ך שלי לדעת אם ישנתי טוב או לא", סיפרה ל-BBC, "הייתי אומרת לעצמי 'ישנתי נורא אז אני ממש אסבול היום', גם אם בפועל הרגשתי בסדר. הכל השתנה כשהתעוררתי לילה אחד לארבע שעות רצופות, ובבוקר השעון בישר לי: 'וואו, שינה מצוינת!'".

ד"ר ניל סטנלי, מומחה שינה ומחבר הספר How to Sleep Well, הסביר כי גיימיפיקציה (הפיכה למשחק) של השינה יוצרת הפרעות חדשות. "כשנותנים לך מספר, נותנים לך יעד. ואז נכנסים למעגל של דאגה לגבי האיכות והכמות. המכשירים הללו מודדים בעיקר תנועה. אם אתה רוצה למדוד שינה באמת - אתה חייב למדוד את פעילות המוח. כל עוד אתה לא מודד מוח, אתה לא באמת מודד שינה".

אז איך באמת ישנים טוב? הטיפים של המומחים

אם הגאדג'טים והתוספים היקרים הם לא הפתרון, מה כן יחזיר לכם את הלילה? ד"ר האר מציעה לחזור לבסיס ולשמור על פשטות:

• סביבת שינה מאוזנת: דאגו לחדר קריר, חשוך ושקט – אך בלי קיצוניות. "זה לא חייב להיות חושך מוחלט, בדיוק 16 מעלות או שקט סטרילי. מספיק שיהיה די קריר, די חשוך ודי שקט".
• אור בוקר: ספגו אור שמש חזק בשעות הבוקר, מרכיב קריטי לווייסות השעון הביולוגי (הקצב הצירקדי) של הגוף.
• אורח חיים בריא: הקפידו על פעילות גופנית קלה ועל תזונה ים-תיכונית מאוזנת ועשירה ברכיבים מן הצומח.

ומה החוק החשוב ביותר? "שמרו על זה פשוט", סיכמה ד"ר האר, "כל דבר מעבר לזה - אתם פשוט לא צריכים אותו".