פיתוח מסיבי של תשתיות מול גודש בכבישים, השקעה ברכבת בין שתי הערים הגדולות וברכבות קלות בתוכן - מול היעדר פתרונות מעשיים לתחבורה ציבורית בשאר הארץ ופתיחת אשכולות לכמה חברות תחבורה חדשות, הקמת נמלי ים חדשים ונמל תעופה בינלאומי ליד אילת - מול ביקורת קשה מצד מבקר המדינה.
העשור התחבורתי של מדינת ישראל רשם לא מעט הצלחות, אך לא צריך להתאמץ כדי לאתר את הנקודות הטעונות שיפור. חלק מההצלחות נובע מהחלטות שהתקבלו עוד בעשור הקודם, וחלק מהבעיות כבר בטיפול - אולם את הפירות נראה, כנראה, רק בעשור הקרוב. יצוין כי כמעט לאורך כל העשור (מתחילתו ועד לחודש יוני השנה) עמד בראש משרד התחבורה השר ישראל כץ.
השר כץ הוביל מדיניות של העדפת פיתוח תשתיות, עניין שדורש לא מעט זמן, כך שבעיית הגודש בכבישים עדיין לא נפתרה. "העשור האחרון בתחום התחבורה היה עידן התשתיות", מסביר איתי חיים, המנכ"ל היוצא של "תחבורה בדרך שלנו" ויועץ לניהול ידע ופלטפורמות דיגיטליות. "אולם בתחום התחבורה היבשתית - שר התחבורה כץ נהג במדיניות ריכוזית, הפוך ממדיניותו בתחום הים ובתחום האוויר, שבהם דאג לפתוח אפשרויות נוספות לתחרות במונופולים קיימים. כץ סירב להעביר את סמכויות ההפעלה ממשרד התחבורה לרשויות אזוריות ומטרופוליניות, כפי שביקשה ועדת טרכטנברג ב־2011 מהממשלה".
העדיף פיתוח תשתיות, שר התחבורה לשעבר ישראל כץ // צילום: גדעון מרקוביץ'
יצוין כי עשרות מיליארדי שקלים הושקעו בפיתוח כבישים חדשים ושדרוגם של הקיימים. בין הכבישים שזכו לפיתוח: כביש מספר 1, המחבר בין שתי הערים הגדולות תל אביב וירושלים, כביש 6 שהורחב צפונה ודרומה, והכבישים 5 ו־38 שהורחבו וקיצרו משמעותית את זמן הנסיעה בהם. גם כבישים אדומים, דוגמת 65 עברו טיפול.
כיום מתמקדת תשומת הלב בכביש 90 הידוע לשמצה וגם בכביש 31 שבשניהם התאונות לא פוסקות. "אם לא היינו מפתחים ומשדרגים - המדינה היתה 'נתקעת', מבהירים במשרד התחבורה, "השיפורים וההקמות הנגישו יותר את הצפון והדרום".
ערך צבור בכרטיס נטען
עשרים תחנות רכבת חדשות נפתחו ברחבי הארץ בשנים האחרונות - כמעט הכפלה של מה שהיה קיים עד כה. הרכבת החשמלית המהירה כבר החלה בנסיעה רציפה מירושלים לתל אביב, אחרי שורת עיכובים ודחיות. בגוש דן נכנסו לישורת האחרונה בקו הראשון של המטרו - גם כאן, אחרי דחיות רבות של המועד המתוכנן לסיום העבודות - והחלו העבודות לפיתוח שני הקוים הנוספים שינגישו את ערי המרכז לתל אביב.
הארץ חולקה לאזורים ולאשכולות, וברוב המקרים ירד מחיר הנסיעה. חברות תחבורה חדשות קמו וזכו במכרזים, כך שאגד ודן הוותיקות נאלצו לצאת לתחרות - ולהתייעל. עשרות קווים חדשים החלו לפעול וגם המטרונית בחיפה והקריות פתרה חלק מבעיית עומסי התנועה.
רכבת קלה בירושלים // צילום: אורן בן חקון
אלא שבכך בעיית התחבורה ציבורית לא נפתרה. עומסי התנועה והיעדר נתיבי תחבורה ציבוריים, שיתנו עדיפות לתחבורה הציבורית - הופכים את השימוש בתחבורה ציבורית לעניין שלעיתים פשוט אינו משתלם. אמנם נבנו כמה נת"צים ברחבי הערים הגדולות - אך על פתיחת נתיב בתחבורה השיתופית אחראי בכלל השר החדש, בצלאל סמוטריץ'. בנוגע למחירי התחבורה הציבורית השר סמוטריץ' כבר הודיע על תוכנית נוספת לשינוי שיטת התמחור - עניין שלדעתו יוזיל את הנסיעה ויעודד את האזרחים להשתמש בתחבורה זו.
בתחתית מדינות המערב
הנזק למשק בעקבות עומסי התנועה הוא כביר, על כך דיווחנו בהרחבה ב"ישראל היום". לפי מחקר של מרכז המחקר והמידע בכנסת, הנזק השנתי למשק כתוצאה מהעומס בכבישים הוא כמעט 35 מיליארד שקלים.
בנק ישראל, קרן המטבע הבינלאומית וה־OECD קבעו זה מכבר כי הגודש בכבישים הוא הבעיה החמורה ביותר של ישראל ביחס למדינות מפותחות אחרות. נזק זה צפוי לעמוד, על פי הערכות של כלכלנים מהאקדמיה, על כ־74 מיליארד שקלים כבר בתוך כעשור, ולהאמיר לכדי 100 מיליארד שקלים עד לשנת 2040.
עומדים בפקק // צילום: יהושע יוסף
המסקנה המרכזית של דו"ח ה־OECD היא שמערכת אגרות גודש מתוכננת היטב, יכולה להקל את העומס הקיים בכבישים. במקביל, שיפור התחבורה הציבורית יכול לסייע לצמצם את הגודש בטווח הארוך. הרווחים מאגרות הגודש יכולים לסייע משמעותית בהשקעה בתחבורה הציבורית.
"הוזלה בעשרות אחוזים"
למרות פעילות משרד התחבורה, יש לציין כי דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה קובע כי המשרד "אינו משמש הגורם המרכזי שמוביל את קידום ענף התחבורה הציבורית, בין היתר בגלל כשלים בתפקודו". לדבריו, "המדינה השקיעה בכבישים ובמחלפים - ושכחה את התחבורה הציבורית. האוטובוסים הם אמצעי התחבורה הציבורית המרכזי בישראל, והם מהווים את עמוד התווך בתחום הסעת המונים".
בנוסף, לפי מבקר המדינה, ב־2017 נעו בכבישי ישראל כ־2.86 מיליון כלי רכב פרטיים, שהם כ־324.8 כלי רכב לכל 1,000 תושבים. הכנסות המדינה ממיסוי בענף הרכב הסתכמו בשנת 2016 בכ־41.4 מיליארד שקלים, ולתפיסתו, "המספר הגבוה של כלי רכב הנוסעים בממוצע נְסוּעָה (קילומטרז') גבוה לאורך מצומצם יחסית של כבישי ישראל, גורם לכך שצפיפות התנועה היא הגבוהה במדינות ה־OECD, פי 3.5 מהממוצע במדינות אלו. צפיפות תנועת כלי רכב פרטיים בכבישים, בשילוב שירותי תחבורה ציבורית לא מספקים, גורמים נזק הן לכלכלה והן לחברה".
עומס במערך הרכבות // צילום: יהושע יוסף
התייחסות משרד התחבורה: "משרד התחבורה מקדם כיום פרויקטים תחבורתיים בהיקף של יותר מ־100 מיליארד שקלים, שנועדו להתמודד עם עומסי התנועה ולשנות מהיסוד את המציאות התחבורתית בישראל. מדי שנה משקיע המשרד יותר מחצי מיליארד שקלים ברפורמת התעריפים בתחבורה הציבורית. הרפורמה הוזילה בעשרות אחוזים את תעריפי התחבורה הציבורית בכל הארץ, ואפשרה לראשונה בתולדות המדינה לבצע מעברים חופשיים בין כל אמצעי התחבורה הציבורית בישראל: אוטובוסים, רכבת ישראל, רכבת קלה ומטרונית ובקרוב גם במוניות השירות.
"בנייתם של נמלי הים החדשים של ישראל, בחיפה ובאשדוד, מתקדמת במרץ לקראת התחרות העתידית שתוזיל את מחירי המוצרים המיובאים. אישרנו בממשלה את חוק רישוי שירותי רכב, המהווה רפורמה משמעותית בכל תחומי המוסכים ואחזקת הרכב, וצפוי להביא לחיסכון ניכר בהוצאות הרכב של משקי הבית. הרפורמות בתחומי הרישוי נועדו לקיצור זמני ההמתנה ולייעול השירות לאזרח".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו