"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"מישהו יכול להסביר לי למה אין קליטה ברכבת ישראל?"
תושבים רבים מעידים כי במהלך הנסיעה ברכבת ישראל הם חווים קשיים בקליטה הסלולארית, חלקם אף לאורך כל הנסיעה • מה הוא מקור הבעיה והאם היא בדרך לפתרון? כך ענו ברכבת ישראל לשאלת "היום"
רכבת ישראל. צילום: הרצי שפירא

"מישהו יכול להסביר לי למה אין קליטה ברכבת ישראל?"

תושבים רבים מעידים כי במהלך הנסיעה ברכבת ישראל הם חווים קשיים בקליטה הסלולארית, חלקם אף לאורך כל הנסיעה • מה הוא מקור הבעיה והאם היא בדרך לפתרון? כך ענו ברכבת ישראל לשאלת "היום"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

תושבים רבים מעידים כי במהלך הנסיעה ברכבת ישראל הם חווים קשיים בקליטה הסלולארית. יעקב שנוסע מדי יום לעבודה בתל אביב מהדרום באמצעות רכבת ישראל, התקשה להבין מדוע אין קליטה סלולרית באופן קבוע בחלק משמעותי מהנסיעה, דבר שגם מקשה עליו העבודה השותפת, המצריכה תקשורת סלולארית רציפה ומהירות קליטה מינימאלית. "לעיתים אני מקבל אפילו הודעות רגילות באיחור", הוא מספר.

אילון לוי, לשעבר דובר בצוות ההסברה של משרד ראש הממשלה וכיום פעיל הסברה עצמאי, העלה את הנושא בציוץ ברשת X כאשר כתב על רקע תמונה שלו בקו הרכבת תל אביב-ירושלים: "למה אין אינטרנט נורמלי ברכבת בקו תל אביב-ירושלים? מישהו יכול להסביר לי כאילו אני בן 5?".

רכבת ישראל,צילום: יהושע יוסף

הסיבוה העיקרית לחוסר הקליטה כיום: המתכת ממנה עשויים הקרונות הופכת אותם למעין כלוב "פאראדיי" שחוסם את האותות הסלולריים. כתבת הצרכנות של "היום" היאלי יעקבי-הנדלסמן דיווחה בחודש נובמבר 2024 כי ברכבת ישראל פועלים בשנה האחרונה בשני מישורים לשיפור הקליטה: האחד הוא שיפור הכיסוי הסלולארי על תוואי המסילה, והשני הינו שיפור חדירת כניסת האות הסלולארית לתוך הקרונות על ידי חירוץ חלונות.

ברכבת ישראל נכנסו בשנה האחרונה לפיילוט לפיו עושים חורים קטנים באמצעות לייזר בחלונות של הקרונות, מה שהוביל לשיפור הקליטה. למרות שברכבת ישראל אומרים כי הפיילוט עובד בהצלחה, בפועל כפי שהבנתם, יש חלקים משמעותיים בהם הקליטה הסלולארית חלשה ולא יציבה.

ברכבת ישראל אמרו במענה לשאלת "היום" כי לאחרונה הקצה משרד התחבורה תקציב ייעודי של 68 מיליון שקלים לחריצת החלונות בכל קרונות הרכבת, וזאת לאחר שהפיילוט שנערך לבדיקת שיפור הקליטה הסתיים בהצלחה.

לדבריהם, עד כה הותקנו חלונות מחורצים בלייזר מעל ל-30 קרונות, ואלו מותקנים בהדרגתיות בקרונות נוספים, לאחר שהוקצה לכך תקציב ייעודי. במקביל תחל רכבת ישראל בקליטה של קרונועי סימנס שיגיעו עם חלונות מחורצים מראש, לשיפור הקליטה הסלולרית.

"רכבת ישראל, יחד עם משרד התקשורת, עובדת על דרך נוספת לשיפור הקליטה בתוואי המסילות, על ידי התקנת אנטנות ומגברים להרחבת רוחב הפס לאורך המסילות. כמו כן, הרכבת פעלה לשיפור הקליטה במנהרות הקו לירושלים, באמצעות פריסת אמצעים ייעודיים כגון כבל מקרין וסיבים אופטיים המהווים מערכת להפצה סלולרית", נמסר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו