"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: 2024 מסתמנת כשנה הקטלנית ביותר בעשורים האחרונים

ניצב (בדימוס) יורם הלוי מתח ביקורת חריפה על המצב הקיים בכבישים • "לרשות אין מספיק סמכויות או תקציב - צריך גוך לאומי מתכלל עם תקציב וסמכויות שישנה את המצב"

,עודכן
0השמעה
ניצב (בדימוס) יורם הלוי, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בכנס עורכי הדין באילת. צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בכנס לשכת עורכי הדין שנערך היום (רביעי) באילת, הזהיר ניצב (בדימוס) יורם הלוי, יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ולשעבר מפקד הימ"מ, כי שנת 2024 מסתמנת כשנה הקטלנית ביותר בכבישי ישראל זה שני עשורים.

"439 בני אדם נהרגו השנה בתאונות דרכים, ואנו צפויים לחצות את רף ה-500 הרוגים עד סוף השנה – זו קטסטרופה," אמר הלוי בדברים חריפים. הוא הוסיף כי מאז מות בנו, ליטב-לב, בפעולה של הימ"מ, הפך הצלת חיים בכבישים למשימת חייו.

הלוי מתח ביקורת חריפה על המצב הקיים: "הרשות הלאומית פועלת, אך אין לה סמכויות או תקציב מספיק. חמישה גופים שונים פוסלים רישיונות נהיגה בישראל, ללא סנכרון נתונים, ואנו משלמים כסף כדי לקבל מידע על נהגים פסולים. מה שחסר הוא גוף לאומי מתכלל, עם תקציב וסמכויות, שיוכל לשנות את המצב".

פאנל מומחים בנושא קושי האכיפה בכבישים,צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בפאנל מיוחד שהתקיים לאחר דבריו דנו מומחים בשאלה מדוע מערכת המשפט ורשויות האכיפה מתקשות להתמודד עם תופעת ההפקרות בכבישים. השופטת מיכל דוידי, סגנית נשיאה בבית המשפט לתעבורה בחיפה, תיארה את העומס הכבד: "כל שופט שומע בין 40 ל-120 תיקים ביום. העומס מוביל להסדרי טיעון, לא מתוך בחירה אלא מחוסר ברירה".

עו"ד אילון אורון, ממשרד עורכי דין אילון אורון, טען כי "המלחמה בתאונות הפכה למלחמה בנהגים. ענישה לא מונעת את התאונה הבאה, אלא מרסקת חיים. יש להחיות את דוח דורנר ולהעדיף עבודות שירות על פני מאסרים". עו"ד איתן סטולר, ממשרד סטולר ושות', הוסיף: "הבעיה המרכזית היא היעדר נראות משטרתית. נהגים עושים כרצונם כי אין אכיפה. צריך רשות ממשלתית עם סמכויות, לא גוף מייעץ". עו"ד אנס אבו חוסיין, ממשרדו, הצביע על חוסר אחידות בענישה: "שני אנשים מבצעים עבירה דומה, אך מקבלים עונשים שונים. לעיתים רשלנות קלה נענשת כמו נהיגה בשכרות, וזה יוצר חוסר צדק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר