זינוק בבקשות להישפט על עבירות תנועה: האם ההרתעה נפגעת?

תופעה חדשה מדאיגה את גורמי האכיפה בישראל: יותר ויותר אזרחים בוחרים להישפט בבתי הדין לתעבורה במקום לשלם את הקנסות על עבירות תנועה. בשנת 2023 הוגשו 83,000 בקשות להישפט, שהן 18,700 יותר מהשנה הקודמת, מגמה שמעוררת חשש לפגיעה בהרתעה ולהצפת מערכת המשפט.

גורמי אכיפה טוענים כי מדובר בניסיון של אזרחים להשיג הקלות בעונש או אף מחיקת האישום בשל התיישנות. "מדובר בהצפה של בתי המשפט לתעבורה, הדבר פוגע באכיפה ועלול לגרום לחוסר הרתעה," מסביר גורם בכיר באכיפה.

המגמה מדאיגה במיוחד לאור העובדה ששנת 2024 מסתמנת כשנה הקטלנית ביותר בכבישי ישראל, עם 227 הרוגים מתחילת השנה - 43 יותר משנה שעברה. הגורם האנושי נותר המרכזי בתאונות, כולל נהיגה מהירה, שימוש בטלפון ועקיפות מסוכנות.

למרות האתגרים הרבים שניצבים בפני המשטרה, כמות הדו"חות נותרה משמעותית. בשנת 2022 ניתנו למעלה ממיליון דו"חות קנס, ובשנת 2023 - למרות הירידה בשל המלחמה - ניתנו 835,246 דו"חות.

כיום, 43 שופטי תעבורה בלבד אמורים לתת מענה ל-145 אלף תיקי תעבורה ברחבי הארץ. הבחירה להישפט במקום לשלם קנס מעמיסה על המערכת ולרוב מסתיימת בהרשעה, לעיתים אף בקנס גבוה יותר.

כמענה לאתגר זה, מקודמת בכנסת הצעת חוק "הפרות תעבורה מינהליות", שמטרתה לטפל בעבירות קלות יחסית בהליך מנהלי מהיר. ההצעה כוללת אפשרות לדיון מרחוק ולהגשת בקשות באופן מקוון, במטרה לפנות זמן שיפוטי יקר לעבירות חמורות יותר.

בעוד שהמערכת מחפשת פתרונות, נראה כי האתגר של שמירה על הרתעה אפקטיבית לצד טיפול יעיל בעבירות תנועה ימשיך להעסיק את הרשויות בעתיד הקרו