"בכל נסיעה יש פחד שעומדים לרצוח אותנו"

בלתי נתפס: כ־40 אחוזים בממוצע מנהגי האוטובוסים בחברות הציבוריות דיווחו בשלוש השנים האחרונות כי חוו אלימות פיזית מצד נוסעים, ויותר מ־70 אחוזים מהם חוו אלימות מילולית.

האלימות נגד נהגי האוטובוסים מרימה ראש. עשרות מהמקרים מסתיימים בפציעה קשה ובאשפוז, ומתחילת השנה המספר רק עולה; אין יממה שעוברת ללא דיווח אחד לפחות על אלימות פיזית כלפי נהג אוטובוס. זה כשנתיים מנהלים הנהגים מאבק על שיפור תנאי העסקתם, ובעיקר על העלאת שכרם, מה שיוביל השבוע להשבתה חלקית או מוחלטת של הנסיעות כחלק מסכסוך עבודה.

אבל לצד השכר, מבקשים הנהגים להיאבק גם בבעיית האלימות. זה זמן רב הם דורשים להתקין מחיצות שיסייעו לשמור על בטיחותם, אבל ביחס למספר האוטובוסים הנעים בכביש, הצעד מיושם באופן מינורי. נוסף על כך, דורשים הנהגים הכרה כעובדי ציבור, בתקווה שזו תוביל לאכיפה מוגברת ולענישה ראויה כלפי מי שתוקפים אותם.

אבל מדוע, בעצם, הם מושאים להתקפה מלכתחילה? לאיש אין תשובות. כשהקורונה היתה בשיאה הם חוו אלימות כי דרשו מנוסעים לעטות מסיכות; בתקופות של רגישות ביטחונית, חלקם הותקפו בשל דתם או עדתם; ובתקופה האחרונה הנוסעים כבר לא מחפשים צידוקים כדי לתקוף. מספיק שהנהגים יבצעו פעולות בסיסיות - ידרשו תשלום עבור הנסיעה, יסכימו לעצור רק בתחנה מוסדרת, וידרשו לדבר בשקט או לשמור על ניקיון האוטובוס. 

אחד מהנהגים המעטים שמוכנים לדבר בגלוי על התופעה הוא בהג'ה גולני, נהג בקו 202 של חברת אלקטרה־אפיקים וחבר ועד התחבורה ב"כוח לעובדים". מקרה אחד שאירע לו מספר את הסיפור כולו. "נסעתי לכיוון גבעת זאב", הוא משחזר, "ארבעה נוסעים דרשו לרדת בצד הדרך. אמרתי להם שאני מוכן, למען בטיחותם, לעצור רק בתחנה. הם התחילו לקלל. המשכתי ועצרתי להם בתחנה. אחד מהם ניגש אלי ושלף חפץ שחור. בהתחלה חשבתי שזה אקדח - אבל זה היה 'רק' גז מדמיע. ניסיתי לסגור עליהם את הדלת, אבל הוא הספיק לרסס אותי. התקשרתי למשטרה. חיכיתי שעה וחצי, וכשלא הגיעו נסעתי לתחנה".

ו', נהג אוטובוס שהותקף לאחרונה בירושלים, מספר סיפור דומה. "הייתי בנסיעה שגרתית, צעיר עלה ולא שילם. הערתי לו, והוא קילל וירד מהאוטובוס. בדרך חזרה הוא עלה שוב עם שלושה נוספים. אחד נעמד, כאילו כדי לשמור על הדלת, ושלושה התקרבו אלי. הם לא רצו לשלם. אמרתי להם, 'אתם מצולמים' - ואז פשוט תקפו אותי. איבדתי שתי שיניים, ונחבלתי בפנים, בשפה וביד".

באיגוד ועדי התחבורה של "כוח לעובדים" רואים את התופעה בחומרה. "יש זילות במעמד נהגי האוטובוס", מוסיפים שם, "התחושה היא שהמשטרה כנראה מקילה ראש. נמשיך לפעול להכרה בנהגים כעובדי ציבור ולהענשת תוקפי הנהגים בהתאם".