"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שנה לבחירות: קואליציה אחת ומחלוקות בה אינספור

מאז החלה הממשלה הנוכחית את דרכה, נראה כי הסערות בתוך הקואליציה מתגברות - והסיכומים מתרופפים • לאחר מאבקים צורמים, חוקי התקציב והאזרחות אושרו • נדחו להמשך: חוק הפנסיות והחוק להגבלת כהונת רה"מ

,עודכן
0השמעה
בכירי הממשלה, צילום: אורן בן חקון

מרגע שנסגרו הקלפיות, הכנסת ה־24 ידעה סערות רבות - ובייחוד בין חברי הקואליציה. הלילה הלבן שלהעברת התקציב לשנת 2022היה מתיש למדי. לאחר עיכוב של שעות ודיון חוזר בוועדת הכספים, אושר התקציב לפנות בוקר ב־5 נובמבר 2021, בתמיכת 59 ח"כים מול 56 מתנגדים.

הממשלה ה-36 יוצאת לדרך: מליאת הכנסת הצביעה בעד הקמת ממשלת בנט-לפיד // צילום: ערוץ הכנסת

אותו לילה זכור בעיקרבעקבות טעות ההצבעה של ח"כ מואטי, שעלתה לקואליציה בדיונים ממושכים בוועדת הכספים, וכן בממתקים ובעוגות שחולקו בין הח"כים כדי לשמר את רמת הערנות בהצבעות. לאחר העברת התקציב, יו"ר רע"מ צייץ כי זו "פעם ראשונה שמפלגה ערבית לוקחת חלק מרכזי בהעברת תקציב. זהו צעד חשוב בהשתלבות הפוליטית".

בנט עם מנסור עבאס במהלך אישור התקציב,צילום: אורן בן חקון

התקציב אמנם עבר, אבל אז פרצה מחלוקת נוספת בתוך הקואליציה עצמה. ב־28 בפברוארעבר בקריאה ראשונה "חוק הפנסיות", שמשמעותו הקצאת מיליארד שקלים וחצי להגדלת הפנסיות לאנשי הקבע בצה"ל. החוק, שיזם השר גנץ, היה חלק מההסכמים הקואליציוניים - וחברי הקואליציה עוררו את זעמו כשהתנגדו לו. גנץ עלה להתקפה מול הקואליציה והבהיר כי העברת החוק חשובה לביטחון המדינה. לבסוף, החוק אושר בקריאה ראשונה על חודו של קול - ברוב של 57 מול 56.

קיזוזים ודחיות

בתחילת החודש, אחד מחוקי הדגל של הקואליציה,חוק הגבלת כהונה של ראשי ממשלה, לא עלה לאישור סופי במליאה בגלל תרגיל של האופוזיציה. הדיון על החוק נמשך יותר מ־13 שעות בשל הסתייגויות שהגישו באופוזיציה, ורגע לפני ההצבעה הסופית ח"כ מלכיאלי מש"ס ביקש להכריז על ההצבעה של החוק להגבלת כהונת ראש הממשלה כהצבעת "אי אמון" בממשלה. בכך ניסתה האופוזיציה להביך את הרשימה המשותפת ולהקשות עליה לתמוך בחוק.

שר הביטחון גנץ,צילום: אורן בן חקון

הקואליציה נתקלה בבעיה משום שהיתה חייבת להעביר את החוק ברוב של 61 ח"כים - גודל הרכב הקואליציה הנוכחית, אך בנט נאלץ לעזוב את המליאה לפגישה עם קנצלר גרמניה. בשל כך, שר המשפטים דחה את ההצבעה לשבוע שלאחר מכן. כשזה הגיע, ח"כ מעוז מהציונות הדתית חלה בקורונה, ובשל הסדר קיזוז עם האופוזיציה לא ניתן היה להעביר את החוק ברוב של 61, מה שאילץ את סער לדחות את ההצבעה עד לאחר פגרת הכנסת בתחילת חודש מאי.

הקואליציה סערה גם בשל חוק האזרחות, שהוגש על ידי השרה שקד.החוק עבר בעזרת שת"פ בין שקד לבין ח"כ רוטמן מהאופוזיציה, שהגיש גם הוא את החוק. כמחאה, מרצ העבירה כ־50 אלף הסתייגויות לחוק כדי למנוע את העברתו.

שרת הפנים אמרה כי "מדובר בחוק ציוני, לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, שלא ניתן להפקיר אותו אך ורק בשל פוליטיקה קטנה".

מאז השבעת הממשלה, הח"כים מהאופוזיציה מחרימים את ועדות הכנסת. לעיתים הם מגיעים לדיונים, ונוכחותם מלווה במחאות ובקשיים שהם מערימים על עבודת הקואליציה.

לטענת האופוזיציה, הקואליציה חילקה את הרכב הוועדות כך שאינו משקף את הרכב סיעות הכנסת בהתאם לגודלן היחסי. למרות שיחות שנערכו בין הצדדים כדי להגיע לפשרות בנושא, ההשמצות בין הצדדים נמשכו.

בראיון למוסף "שישבת" בדצמבר נשאל יו"ר הכנסת מיקי לוי מה היה רגע השפל הגדול ביותר שלו בתפקידו - והוא ציין את נושא הוועדות. "האופוזיציה התאהבה בפוזיציה, והיא לא באה לעבוד. זה נוח לה", אמר.

לוי התייחס גם לבג"ץ שהוגש נגדו על חלוקת הוועדות. "בג"ץ עמד לצידי. להחרים את הוועדות זה צעד קיצוני, שפוגע באינטרס הציבורי בוועדות. מה שקורה כרגע הוא חוויה מטרידה, והפרלמנט הישראלי אינו ממלא את תפקידו כפי שהוא צריך למלא".

בישיבת סיעת הליכוד באוקטובר, פורסם כי חלק מהח"כים קראו להפסיק את החרם, אולם עד ליציאת הכנסת לפגרה הוא נמשך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר