שרי הממשלה אישרו הבוקר (ראשון) את חוק האזרחות, שיעלה במליאת הכנסת בימים הקרובים. בדיון שנערך נדחה הערער של השר לפיד להצעה של ח"כ שמחה רוטמן, ונדחה הערער של השרה זנדברג להצעה של שרת הפנים איילת שקד. חופש ההצבעה אושר על שתי ההצעות.
השרה שקד צייצה: "העררים על חוקי האזרחות הוסרו בממשלה. החוקים יעלו להצבעה השבוע בכנסת. מעל 100 חברי כנסת תומכים בחוק שבמהותו הוא חוק חשוב לביטחון המדינה ולשמירה על זהותה היהודית".
שרי מרצ התנגדו לחוק האזרחות, לעומת שרי תקווה חדשה שתמכו בו. שר המשפטים גדעון סער אמר בישיבה: "הייתי מזכיר ממשלה כשההסדר הובא לראשונה, זאת לאחר שהשב"כ התריע שאנו משלמים מחיר דמים בפיגועי טרור, שבוצעו על ידי פלשתינים שנכנסו לישראל באיחודי משפחות. גם בפעם האחרונה שהנושא עלה השב"כ הבהיר את חיוניות המשך ההסדר הקיים".
לדבריו, "ככל שמדובר בביטחון ישראל אי אפשר להחזיק את המקל משני קצותיו. היה עדיף שהצעת החוק הממשלתית הייתה עוברת בתמיכת כל חברי הקואליציה. אבל אם אין נכונות לכך, אין מנוס מללכת לתמרון פרלמנטרי שייתן את המענה לסוגיה למען ביטחון המדינה ואזרחיה".
שר התקשורת, יועז הנדל, אמר בישיבה כי "חוק האזרחות שומר על האינטרס הציוני. הוא עבר במשך 18 שנים עם קולות של מפלגות ימין ושמאל. קונצנזוס. החוק הזה חייב לעבור כדי להמשיך ולשמור על צביונה של מדינת ישראל. אני קורא לשותפים בממשלה שעוד מתלבטים לגביו להצביע בעד. זהו אינטרס משותף של כולנו".
שב"כ: "דחיפות בחקיקת חוק איחוד המשפחות"
כזכור, ל"ישראל היום" נודע כי ראש השב"כ רונן בר העביר פנייה חריגה לשרת הפנים איילת שקד, שממנה עולה הדחיפות בחקיקת חוק איחוד משפחות. בר הציג נתונים על מעורבות היתר של "צאצאי אחמ"ש" - ילדים ונכדים של מי שאחד מהוריהם נולד בשטחים - במהומות בנגב לפני שבועיים.
לפי הנתונים, כ־40% ממי שהיו מעורבים בפעולות האלימות, כגון יידוי בקת"ב, זריקות אבנים וחסימות צירים, הם צאצאים של "משפחות מאוחדות". בר הדגיש כי שיעור זה גבוה משיעור האחמ"ש בכלל אוכלוסיית הבדואים הנגב, ומשמעות הדבר היא כי בני משפחות מאוחדות מעורבים באלימות יותר מאשר כלל האוכלוסייה בפזורה.
על פי הניתוח שהציג בר לשקד, ילדים ונכדים של "משפחות מאוחדות" פחות מחוברים להוויה הישראלית, ומנגד קשורים יותר לנרטיב הפלשתיני. רקע זה, בשילוב תנאים סוציו־אקונומיים קשים, מובילים אוכלוסייה זו למעורבות יתר במהומות. בשב"כ משוכנעים בנחיצות הביטחונית של חוק איחוד משפחות, אך מפלגות הקואליציה מרצ ורע"מ מסרבות לתמוך בו.
לאחר האזהרה, שרת הפנים גיבשה נוהל מעבר זמני עד להעברת החוק. בדיקת הבקשות תיעשה לפי סדרי עדיפויות בהתאם למכלול שיקולים, ובפרט שיקולים ביטחוניים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו