"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
סכנה לפרטיות ולחופש הביטוי

הצעת חוק בהובלת "תקווה חדשה": לחשוף שמות חשודים בלשון הרע ברשת

טרם יבשה הדיו מעל הצעת "חוק הפייסבוק" - וכבר יוצאים במפלגתו של סער בעוד יוזמה שמאיימת להוסיף שמן למדורה • לפי הצעת חוק חדשה, שופט יוכל לחייב ספקי אינטרנט לחשוף זהות אדם שפרסם "לשון הרע" • ביקורת בימין: "זה צפון קוריאה על סטרואידים"

,עודכן
0השמעה
כנס של מפלגת תקווה חדשה (ארכיון), צילום: יהונתן שאול

שוחרי חירויות הפרט בישראל עוד לא סיימו להזדעזע מ"חוק הפייסבוק" שאושר בוועדת השרים לענייני חקיקה - וכבר עומדת לפתחנו סערה נוספת, אף היא מבית היוצר של מפלגתו של שר המשפטים גדעון סער, "תקווה חדשה".

על פי הצעת החוק החדשה, במקרה שאדם יטען כי עלה לרשת תוכן שמהווה עוולה כלפיו או הפרה של חוק איסור לשון הרע - הוא יוכל לפנות לבית המשפט בבקשה לחייב את ספק האינטרנט לחשוף את פרטי האדם שפרסם את התוכן הפוגע. גם הפעם מרבית החתומים על החוק הם אנשיו של גדעון סער (מיכל שיר, צביקה האוזר ויצחק מאיר הלוי), ואליהם מצטרפים שניים מכחול לבן (יעל רון בן משה ורות וסרמן לנדה) וח"כית אחת מיש עתיד (מירב בן ארי).

ראש הממשלה בנט והשרים שקד וסער,צילום: אורן בן חקון

החוק הונח על שולחן נשיאות הכנסת כבר לפני כחודש, אך על פי הערכת גורמים פוליטיים, החליטו החתומים עליו שלא לקדם אותו כדי לא לעורר שוב כעס ציבורי אחרי סערת חוק הפייסבוק. בדברי ההסבר לחוק נכתב: "מוצע כי אדם הטוען כי תוכן שהועלה לרשת תקשורת אלקטרונית, או הפצתו, מהווים כלפיו עוולה או הפרה לפי חוק איסור לשון הרע, יהיה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לחייב את ספק האינטרנט לחשוף את פרטי האדם שפרסם את התוכן הפוגע לכאורה".

"צעד נכון, בדרך עקומה"

מציעי החוק מדגישים כי "בטרם הליך מסוג זה, רשאי הנפגע לפנות ישירות לרשת התקשורת ולבקש ממנה לברר אם המנוי מסכים לחשוף את פרטיו. אם ישנה הסכמה, ההליך המשפטי לחשיפה יתייתר והנפגע יוכל להמשיך בהליך משפטי רגיל לפי חוק איסור לשון הרע. אם מפרסם התוכן מסרב למסור פרטיו, אזי יוכל הנפגע לפנות לבית המשפט בבקשה לחשוף את הפרטים".

הצעת החוק צפויה לעורר הדים רבים במערכת הפוליטית. "לא רק העלאת מסים ויוקר המחיה, הקואליציה הזו פיתחה מומחיות גם לדיקטטורה וסתימת פיות", אומר חבר הכנסת מהליכוד, אופיר כץ. "במקום להקשיב לציבור שסובל בגללם, הם מעדיפים לסתום לו את הפה. ככה פחדנים מתמודדים עם הביקורת והבוז מהציבור".

ח"כ אופיר כץ,צילום: אורן בן חקון

לדבריו, "אם מיכל שיר ומפלגתה ימשיכו עם חוקים כאלו, לא רק שהם לא יעברו את אחוז החסימה, הם לא יגיעו לרבע מנדט. הקנאה שלהם בנתניהו ובליכוד מביאה אותם למצב פשוט מביש. זה צפון קוריאה על סטרואידים".

ח"כ איתמר בן גביר (הציונות הדתית) סבור כי "להצעת החוק תכלית ראויה וחשובה - אבל בנוסח המוצע היא יכולה להפוך את ישראל לדיקטטורה. מצד אחד, חייבים לעשות צדק ולשנות את הלכת 'רמי מור' שאפשרה לעושי שיימינג פחדנים להסתתר במעטה אנונימיות ברשת, אבל מצד שני - הצעת החוק בנוסח שלה היא פצצה מתקתקת שתאפשר סתימת פיות ברשת ותהפוך את ישראל לדיקטטורה. לפי ההצעה, גם מי שכותב ביקורת לגיטימית או אפילו משתף ציוץ או פוסט, חשוף לתביעה ולדרישה למסירת פרטים, ולא ירחק היום שאנשים יפחדו להביע גם ביקורת לגיטימית נגד אנשי ציבור, פוליטיקאים שופטים וכל מי שצריך להיות חשוף לביקורת".

ח"כ איתמר בן גביר,צילום: אורן בן חקון

לדבריו, "אם המבחן הוא 'תום ליבו' של המבקש - כפי שכתוב בנוסח של המציעים - יהיה כאן ניצול לרעה, ואם הצעת החוק תעבור בנוסח שלה, ישראל תתחיל להזכיר מדינת עולם שלישי שכל מי שכותב משהו נגד השלטון יהיה חשוף ויוצב על עמוד הקלון".

לדברי גורמים הבקיאים בסוגיה, בניגוד לחוק הפייסבוק - שם מדובר על פגיעה בביטחון האדם, הציבור או המדינה - כאן מדובר ב"לשון הרע", שזוהי הגדרה מרחיבה. כלומר אם ייכתב, למשל, שראש הממשלה "גרוע" - יוכל ראש הממשלה לטעון שמדובר בלשון הרע ולתבוע את הסרת האנונימיות של הכותב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר