"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מחיר הצוללות הוכפל בגלל תיק 3000"

על פי בכירים לשעבר, דווקא הפרסומים על רכש כלי השיט הובילו לעיכובים דרמטיים במגעים • "נתניהו שכנע את מרקל לתת לישראל הנחה ב־2015"

,עודכן
0השמעה
צוללת צהל"ית, ארכיון, צילום: הרצי שפירא

הכפלת מחירי הצוללות החדשות של חיל הים: בכירים לשעבר במערכת הביטחון דוחים בזעם את הטענה שהקפצת המחירים על ידי הגרמנים נבעה מהתנהלותו של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו.

לפי שני בכירים לשעבר במערך המדיני והביטחוני, דווקא הפרסומים על רכש הצוללות וכלי השיט הביאו לעיכובים דרמטיים במגעים.

בתחילת השבוע אישרה ועדת הכספים "את הגדלת ההרשאה להתחייבות של משרד הביטחון ב־11.35 מיליארד שקל לצורך ביטחוני". המטרה היא לממן את רכש צוללות 9-7 ממספנת טיסנקרופ הגרמנית. רכש זה עמד בלב תיק 3000, אשר בגינו הוגשו כתבי אישום נגד בכירים לשעבר, ביניהם ראש לשכתו של נתניהו לשעבר, דוד שרן, וסגן ראש המל"ל לשעבר, אבריאל בר יוסף. נתניהו אישר בשעתו כי פעל לקדם את העסקה, אבל הדגיש שהדבר נעשה כדי להוזיל את עלות הצוללות, ולנצל את קשריו הטובים עם קנצלרית גרמניה דאז, אנגלה מרקל.

המחיר המקורי עליו סוכם היה 1.2 מיליארד יורו, כשגרמניה הסכימה לממן שליש ממנו. בהתאם לסיכום העקרוני בין המנהיגים, חתמו ישראל וגרמניה באוקטובר 2017, חודשים אחרי המועד המתוכנן, על מזכר הבנות לסיכום עקרונות העסקה. "כבר בחתימה על מזכר ההבנות היה עיכוב בגלל הפרסומים. וזה נמשך בשיחות המקצועיות בין משרד הביטחון למספנות. כשהתחיל הרעש, כולם נהיו יותר זהירים ואיטיים. אצל הגרמנים ואצלנו נכנסו לבדיקות פנימיות. הרעש עיכב את המו"מ", אמר הגורם.

לדבריו, פרסום התחקיר וחקירת המשטרה הובילו להפסקת הטיפול של נתניהו ואנשיו בצוללות. את הדברים מאשר בכיר נוסף המסביר שחלקו של נתניהו בפרשה נגמר אחרי החתימה על המזכר.

"בשנים האחרונות הסוגיה לא חנתה במל"ל. משנחתם המזכר, משרד הביטחון טיפל בפרטים. למעט עדכונים בודדים, נתניהו לא עסק בנושא", ציין הבכיר. הבכיר הגדיר את הטענות שמעורבות רה"מ הביאה לעלייה במחיר בתור "חוצפה". "נתניהו שכנע את מרקל לתת את ההנחה במחיר ב־2015. שרי האוצר והחוץ דאז, לפיד וליברמן, היו מעורבים במגעים. מהלכים של משרד הביטחון הם שהקשו על התהליך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר