נודה על האמת. לצד הדאגה מהכיוון הלא-נודע שאליו עלולים לגרור אותנו מנהיגי גוש השמאל, יש גם רגעים של חיוך. כי זה פשוט תענוג לראות את ברית המשרתים, על מועמדיה ותועמלניה הפותים, נתפסים עם המכנסיים למטה, מקוששים תירוצים מעוררי רחמים, ממלמלים הסברים על "אין ברירה" ו"להציל את ישראל". בקושי עבר שבוע, וכבר יכולים כל כך הרבה מאיתנו להגיד "אמרנו לכם". הבלוף הזה הסריח למרחקים.
ולא, אלה לא "הפרת הבטחות" או "שינוי סדרי עדיפויות". אלה שקרים. שקרים על מלא. זו הונאת בוחרים מובהקת. זה לא עוד סעיף במצע ש"לצערנו לא נצליח לממש הפעם". זו הייתה עילת הבחירות המרכזית והדחופה ביותר של גוש השמאל, הסוגיה שעליה גובש הדבק. משרתים מול משתמטים. אפילו הצבא הלא-פוליטי שלנו התגייס לקמפיין הזה והזהיר בתזמון המתאים שעוד רגע הוא קורס בגלל מחסור בחיילים. למתווה המיטיב והמפוכח שהוביל יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, הם קראו "חוק ההשתמטות" וצווחו שהממשלה יורקת בפרצוף הלוחמים והמילואימניקים. עכשיו הם זוחלים לרבנים, עם דף ריק. "תחתמו".
מהלכים שהוכחשו בתוקף בראיונות לפני הבחירות - ומה אם לא יהיה לכם רוב? - ננקטים מבלי להניד עפעף. גדי איזנקוט התחייב מפורשות שאם זה יגיע לזה, הוא יפעל לבחירות חדשות. "בלי פוילישטיק", הצהיר. אביגדור ליברמן חזר שוב ושוב: לא יהיה. בנט? נו, הוא אבי השיטה. שקרים, רבותיי, שקרים.
לא נשב עם חרדים? שקר. לא נסתמך על מפלגות ערביות? עוד שקר. טוהר הבחירות? שקר שלישי. זוכרים שניהלו פה מבצע תבהלה משיבוש בחירות? זוכרים שדין ליבנה חזר מהונגריה עם תובנות לגבי סכנות של צד מסוים (נתניהו) לטוהר ההליך? זוכרים שאחים לנשק שלחו משגיחים לקלפיות כי ברור שצד אחד (הליכוד) יפעיל עבריינות ואלימות כדי לזייף? זוכרים שהתקשורת פמפמה את האזהרות של מכון השמאל "זולת" מפגיעה בבחירות? זוכרים שהכול בכלל התחיל ממחנה שקם על יסוד החרדה לגורל הדמוקרטיה? ובכן, שקר רביעי.
אף חשיפה מהקטסטרופה של זיהום הבחירות לא מדגדגת את שוחרי הדמוקרטיה. פרופסורים למשפט - שותקים. מכוני דמוקרטיה וארגוני איכות שלטון - נאלמים. כלבי השמירה של הדמוקרטיה בתקשורת - צרצרים. מובילי מחאות הצלת הדמוקרטיה - בממתינה. שומרי הסף במערכת המשפט ובוועדת הבחירות - בהשתלמות טייחים. שקרים, רבותיי, שקרים.
השקר הגדול
אבל השקר הגדול, שקר התשתית התודעתית שעליה יושב מבנה השקרים כולו, טמון במעבר המהיר, מהיר להדהים, מ"ממשלת גיוס ציונית" ל"ממשלת חירום לאומית".
אני מתייחס לציוצים של גדי איזנקוט, שלמעשה מעניקים לגיטימציה לכל מהלך, נואש וקיצוני ככל שיהיה, כי אנחנו ב"מצב חירום". נתניהו שוב מוצג כדיקטטור מסוכן שיתבצר בשלטון בניגוד לחוק. תפקידה של מערכת המשפט ברור. כך גם תפקידה של מערכת הביטחון. כולם בעמדותיהם.
הנחיות הפיקוד נמסרו כבר בערב הבחירות, בנאום הניצחון לכאורה "מנותק" ו"הזוי" של גדי איזנקוט, שלמעשה קרא מפורשות לפעולה: "אני פונה לראשי מערכת הביטחון והשירות הציבורי: נתניהו הוא ראש ממשלת מעבר, ללא מנדט ואמון. זכרו שאתם משרתים את הממלכה והאינטרסים של אזרחי ישראל בלבד. עמדו חזק ואיתן כנגד כל ניסיון לאתגר אתכם. יש לכם גיבוי ברור שלי. נתניהו, אל תעז להשתמש בביטחון ישראל לצרכיך הפוליטיים".
נזכיר: אנחנו מדברים על ראש מפלגה בת 21 מנדטים שקורא לנאמניו בממסד שלא לציית לראש ממשלה שעומד בראש מפלגת רוב של 27 מנדטים וגוש גדול יותר. לא בטוח שהציבוריות הישראלית הפנימה את חומרת הדברים.
שופרות הצבא מיהרו לתת גיבוי למניפולציה, וסימנו את הרמטכ"ל כמי שלמעשה מגן כעת על הדמוקרטיה, יותר מאשר על הגבולות, וחוסם באבירותו את כוונותיו המופרעות של נתניהו, רודן קשיש ומסוכן. כאילו אין חזיתות פתוחות, כאילו אין חלון הזדמנות הולך ומצטמצם.
נרטיב הכזבים הזה הוא לא פחות ממבצע השפעה של מערכת הביטחון, על לשעבריה, בכיריה ודובריה, שנואשים להחזיר לידיהם את השליטה ולמנות בראשות הממשלה "אחד משלנו".
זה, אם להשאיל ביטוי קולע מליאת מבנאי, השקר הגדול. לא רק כי הודות לנתניהו יצאנו מזמן ממצב החירום האמיתי של שנות המלחמה, וזה נעשה באומץ ובנחישות מול כל ראשי גוש השמאל ומדליפי המטכ"ל - שחתרו ללא הרף תחת הממשלה וקראו לנסיגה ולכניעה "בכל מחיר! בכל מחיר!".
זה שקר כי גם עכשיו, שבוע וחצי אחרי הבחירות, אין לאף אזרח בישראל מושג קלוש לגבי הצעדים הדחופים שתעשה ממשלת איזנקוט-ליברמן-בנט כדי להוציא את ישראל מ"מצב החירום".
איזנקוט לא פירט לאורך הקמפיין כולו כיוון פעולה מדיני, אסטרטגי או כלכלי אחד בעל ערך מעשי. כלום. שום אמירה קונקרטית. לבנון, עזה, סוריה, איראן, אירופה, אמריקה. כלום. ריק רעיוני מוחלט. מה המדיניות, לעזאזל?
הופגזנו בשקרים לאורך שלוש שנות מלחמה, ונזרקנו לערפל קרב לגבי תוכניות ממשלת השמאל. וחמור מכך, איזנקוט, שנהנה משום מה מתדמית ילדותית של דוד ממלכתי חביב ושוחר פיוס, לא התווה מאז הבחירות אף כיוון פעולה פשרני כלפי פנים. זה הלך רוח מסוכן, קונפליקטואלי במובהק, אנטי-חברתי, אנטי-ממלכתי ואנטי-דמוקרטי.
אני יודע. קשה, קשה מאוד אחרי כל כך הרבה שנות אינדוקטרינציה ושטיפת מוח אנטי-ליכודית, לשכנע מישהו שדווקא "גוש הריפוי והתיקון" הוא זה שמקדם שלטון מיעוט סמכותני-מיליטריסטי תוך התבססות על הונאת בוחרים, רמייה מתודית, מסרי המרדה והישענות דה-פקטו על שיבוש בחירות שאת שיעורו דואגים היטב שלעולם לא נדע. אבל מעבר למסך השקרים, זו המציאות לאשורה. בהתחלה צחקנו, עכשיו הזמן לדאוג.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו