אי שם ב-1992, הדבר המדליק ביותר בפוליטיקה הישראלית היה מפלגה חדשה בשם מרצ. היום זה נשמע קצת הזוי, אבל מרצ, המפלגה הארכאית שמזוהה בעיקר עם קיבוצניקים ושמאלנים מזדקנים - הייתה אז כוח חדש, שעלה בעיקר בזכות בין איחוד של כוחות ישנים (ר"צ ומפ"ם) עם חדשים (שינוי).
>>שאלון בחירות 2026 - איזו מפלגה באמת מייצגת אותך?<<
החיבור בין השמאל הציוני הוותיק לבין אידאולוגיה ליברלית-חילונית הוביל את מרצ להישג השיא בתולדותיה, 12 מנדטים - הישג שהיא לא הייתה קרובה לשחזר מאז. לא מעט מהמנדטים האלה הגיעו בזכות המצביעים הצעירים, שהתלהבו מהמפלגה ומהערכים שהיא מייצגת.
אלטרנטיבה מרעננת
במובנים רבים, מפלגת הדמוקרטים מנסה לקלוע בדיוק לקהל הזה: המצביעים בפעם הראשונה, לא בהכרח מגובשים אידאולוגית, שמחפשים משהו חדש ומרענן במקום הפוליטיקאים המאוסים לעייפה. בני ה-18 עד ה-22 שמגיעים בפעם הראשונה לקלפי כמעט לא מכירים מציאות שבה ראש הממשלה הוא לא נתניהו, ולהם הדמוקרטים רוצה להציע אלטרנטיבה.
בכנס של הדמוקרטים היום (שבת) בתל אביב, היו"ר יאיר גולן, מנצחת הפריימריז נעמה לזימי והמועמד הצעיר ביותר ברשימה, עמרי רונן, ניסו להגיע לליבו של הקהל הזה בדיוק. כמה מאות צעירים החליטו לעזוב את הים, ולהגיע לשמוע מה המפלגות מציעות להם בתמורה לקול בקלפי.
"המוצר שלנו טוב, אבל לא בהכרח מספיק מוכר", אמר אחד מהצעירים שנאמו בכנס. "לכן, התפקידים שלכם הוא לערוך שיחות השפעה, להזמין חברים לאירועים ולהביא את כולם להצביע. כשהילדים שלכם ישאלו מה עשיתם בבחירות הגורליות ביותר למדינה, אי שם ב-2026, אתם תרצו לוודא שתהיה לכם תשובה טובה".
"אידאולוגיה וחזון סדור"
"אנחנו מביאים לצעירים אידאולוגיה וחזון סדור", אומרת חברת הכנסת נעמה לזימי, כשברקע נשמע "שיר לשלום", לא בדיוק להיט עכשווי. "אנחנו מציגים את האלטרנטיבה לאיך אפשר לחיות כאן, ובראש ובראשונה בנושא הכי חשוב לצעירים, יוקר המחיה. אבל לא פחות חשוב זו המפלגה עצמה. אנחנו מפלגה של אנשים צעירים, שליש מהמתפקדים שלנו מתחת לגיל 40".
ולמה שצעירים שגדלו במציאות של מלחמה מתמשכת וסכסוך אינסופי ירצו ללכת אליכם, אחרי שנים שהוצגה משוואה כאילו ימין זה ביטחון ושמאל זה חלש?
"מה הימין מציע להם? מלחמות נצח. ראש הממשלה המכהן שלהם הוא סרבן מדיני, שהעדיף לממן את חמאס ולעבוד עם קטאר במקום לשבת לשולחן המשא ומתן. אנחנו המפוכחים, אלה שמציעים להם עתיד. ולצד הסיפור המדיני, צעירים וצעירות לא רואים אופק לחיים פה. אני מסתובבת במכינות ושואלת ׳מי פה חושב שהוא יקנה בית?׳. כמעט אף אחד לא מרים את היד, וזה שובר את הלב שצעיר לא יודע אם תהיה לו את האפשרות לקנות דירה במדינה שלו".
מסביב ללזימי שורה של צעירים שרוצים תמונה, אחד מהם, למרבה הפליאה, חרדי, שלמד בישיבה. "הם עומדים במקום הכי מעניין", אומר הצעיר, שמעדיף לא להזדהות בשמו. "מאחורי מה שנחשב בציבור ל'אמירות קיצוניות', יש אידאולוגיה של ממש במפלגה. הדמוקרטים לא כופים על אף אחד לחשוב כמוהם - אבל הם גורמים לך לחשוב מה הרעיון שעומד מאחורי האמירות וההתחייבות ושלהם".
"הצעירים שונאים פוליטיקה"
"הצעירים היום שונאים פוליטיקה" אומרת פז, בת 21 ומנהלת הסושיאל של מפלגת "הדמוקרטים". "זה מגעיל אותנו", ממשיכה "ואין שום דבר בזה שנראה לנו טוב או מושך. לכן קשה לצעירים להתחבר למסרים חזקים כמו שיש בדמוקרטים".
"למרות זאת, אני חושבת שיש הרבה צעירים שמתחילים להבין שבסיטואציה שבה אנחנו נמצאים, חיבוק בין השני הצדדים לא יספיק - וצריך משהו שמורכב מדעות יותר נחרצות. אנחנו ממש צורכים את מה שקורה ברשתות, וברשתות הכל רק גורם לפוליטיקה להיראות עוד פחות מזמינה ממה שהיא נראית לנו ברגיל".
אז איך את מחזירה את הפוליטיקה להיות מגניבה? "אין דרך לעשות את הפוליטיקה מגניבה, אבל יש הרבה דרכים לעשות דברים מגניבים ולהלביש עליהם את הפוליטיקה. זאת אומרת, אני מאוד אוהבת לעשות טרנדים בטיק טוק, זה בסדר הדברים, אני מאוד אוהבת את זה.
"ובסוף לעשות טיק טוקים של יאיר מדבר, לא בטוח שזה יתפוס. אבל לעשות טרנד שאומרים שאני יפה, אבל זה לא הדבר הכי מעניין עליי, ולשים שם כל מיני עובדות על יאיר - זה כבר מתנחמד. זה כבר הופך פתאום את הפוליטיקה למשהו שהוא יותר בהיר.
"האירוע הוא להיות מודע לעצמו. ואגב, זה ממש בסדר גם לעשות קרינג' ולהיות מודע לזה שעושים קרינג'. קרינג' מודע לעצמו זה דבר נפלא שאני תומכת בו, ואני לא חושבת שיש דרך לפוליטיקאים להיות טובים ברשת בלי להיות מודעים לזה שהם קצת קרינג', קצת מוגזמים, קצת משחקים את עצמם וזה בסדר".
היא ממשיכה ואומרת: "אני לא רוצה להמעיט בערכי אנשים, כי אני חושבת שלכל אחד יש את האמת שלו והדעות שלו. אבל אני חושבת שהרבה מאוד חברים שלי פשוט מפחדים להצביע לדברים חדשים - כי הם חיים במדינה שכאילו יש את שלטון ביבי, אז בצד אחד יש מלא מלחמות, מלא שיט, מלא פיגועים, ומצד שני הם הצליחו להגיע בכל זאת לגיל 21 ואני בעצם לא מכיר ממשלה אחרת.
"יש משהו גם בזה שאומרים לך פתאום אתה צריך להכיר משהו חדש שאתה לא רוצה כל כך, כאילו אתה מעדיף ללכת על מה שהיה עד עכשיו וכבר להיות במציאות הזאת שאתה רגיל שהיא תקרה, עם כמה שזה מבאס.
"אז צריך לשאול פה הרבה מאוד שאלות של למה, כי להרבה צעירים התשובה היא קצת תשובה של חוסר אונים, של אין מוכרות לדברים אחרים, ושהם לא שמעו מספיק על דברים אחרים, שהם לא נמצאים במקום הזה של להיפתח למשהו אחר. וברגע שקצת מפרקים טיעונים וקצת מפרקים למה אתה רוצה ומה צריך להיות שלך מהבן אדם, אז מגיעים לכל מיני עובדות שהם לא ידעו עליהם קודם ומגיעים לדברים שהם חדשים להם ומפצחים את זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו