מחר (שני), אחרי כמה מהמורות ומחלוקות עזות בדרך שהגיעו אפילו עד לבית המשפט העליון, יתקיים הפריימריז במפלגת הליכוד. לקראת הפריימריז ולקראת מערכת הבחירות הקרובה, בחרנו לחזור אל התנועה שניסתה לשנות את מפלגת השלטון מבפנים, במה שהוגדר ע"י חלק מהמפלגה ורה"מ נתניהו כ"סוס טרויאני" - אך נחלה כישלון - "הליכודניקים החדשים".
רה"מ נתניהו מברך את אלמוג כהן על התמודדותו בפריימריז הליכוד//רשתות חברתיות
הכל החל בשנת 2011, במהלך המחאה החברתית. קבוצה חדשה קמה עם חזון לשנות את מפלגת הליכוד. הקבוצה נקראה "הליכודניקים החדשים". הגישה שלהם התבססה על אסטרטגיה של "השפעה מבפנים": במקום להקים מפלגה חדשה ולהסתכן באי-מעבר של אחוז החסימה, התנועה קראה לאזרחים מהמחנה הליברלי והממלכתי להתפקד לליכוד. הרעיון היה לנצל את מנגנון הפריימריז של מפלגת השלטון כדי לקדם חברי כנסת בעלי תפיסה אזרחית וכלכלית חופשית, תוך מתן חופש לחברי הקבוצה להצביע בקלפי בבחירות הכלליות לפי מצפונם.
"קודם כל, הם היו גאונים", קובע גיל סמסונוב, פרסומאי, חוקר ההיסטוריה של התנועה הרוויזיוניסטית ומחבר הספרים "הנסיכים" ו"הבגינים", שמכיר את הליכוד מבפנים עשרות שנים. "הם ניסו לקחת את השיטה ולהשתמש בה בצורה גאונית. הם אמרו - יש קבוצות אינטרסים שמקבלות כוח בליכוד: ועדי עובדים, חרדים, מתנחלים. אז אנחנו ננסה להשפיע מבפנים לכיוון יותר מתון וליברלי. בגרעין המייסד באמת היו אנשים מהליכוד, עם אמת אידיאולוגית".
שיטה אפקטיבית ו"מכונה משומנת"
בשנות השיא (2019-2015) הגיעה הקבוצה לכ-10,000 מתפקדים - גוש אלקטורלי בעל משמעות גדולה במציאות הפנים-מפלגתית. התנועה הצליחה להשפיע במידה מה על הרכב הרשימה לכנסת וסייעה לקידומם של מועמדים בתחילת דרכם - כמו שר החינוך כיום יואב קיש ויו"ר ישראל תחילה כיום שרן השכל.
ההצלחה נשענה על ארגון שטח יוצא דופן. סמסונוב מתאר "מכונה משומנת": "הם עבדו בשיטות הכי מקצועיות. כל אדם היה אחראי לקבוצה מסוימת סביבו, במבנה שמתאים לקבוצות מהפכניות או למחתרות. כל אחד דאג לעשרה או עשרים איש - העביר מידע, גייס והביא אותם להצבעה. זו הייתה שיטה אפקטיבית מאוד".
>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<
מאידיאולוגיה ל"כיסאולוגיה"
אולם, ככל שהתנועה צברה כוח, החלו לצוף אמביציות אישיות והיא אף הציבה מועמדים מטעמה לכנסת - מה שהוביל לדברי מחבר הספר "הבגינים" לתחילת הקריסה.
"אחת הבעיות היא הרגע שבו האידיאולוגיה הופכת ל'כיסאולוגיה'", מסביר סמסונוב, "ברגע שפעילים מנסים לפרוט הצלחה לדיבידנדים אישיים ולרוץ לכנסת - כל האפקט נהרס. ב'כיסאולוגיה' הם נאלצו לעשות דילים עם קבוצות לחץ אינטרסנטיות, בדיוק אותן קבוצות שיצאו נגדם. זה פגע בטוהר המידות שלהם".
במקביל, הרכב הקבוצה השתנה. "יותר ויותר מי שהשתלט עליהם היו אנשים שרצו לפגוע בליכוד", טוען סמסונוב. "הם באו להשפיע בתוך המפלגה, אבל האמת שלהם נחשפה - הם פשוט דיברו ופעלו נגדה ברשתות".
המאבק בתוך הליכוד למחיקת "הסוס הטרויאני"
הנהגת הליכוד, ובראשה בנימין נתניהו, זיהתה בתנועה איום ישיר. ההתארגנות הוגדרה במהירות כ"סוס טרויאני" וכניסיון השתלטות עוינת, והמנגנון המפלגתי יצא למלחמה כוללת. הנהלת הליכוד פתחה בהליכים משפטיים ומינהליים, שינתה תקנונים והובילה גל הדחות. הקרב הגיע עד לבית המשפט העליון, אשר אישר בשנת 2019 עקרונית את זכותה של המפלגה לפסול מתפקדים שאינם תומכים בה בבחירות הכלליות.
במקביל, גם חברי הכנסת שנהנו מתמיכתם בתחילת הדרך, הבינו שעליהם להתנתק. "ברגע שאנשים בצמרת הליכודניקים החדשים נתפסו באמירות נגד הליכוד ונחשפו, גם מי שהם תמכו בו נאלץ להתנער מהם", מזכיר סמסונוב את הפניית העורף של ח"כים כמו קיש והשכל, "אני אישית פניתי אליהם (אל מובילי התנועה) באותה תקופה, ישבתי איתם ואמרתי להם: 'אתם הולכים למקום רע, אל תלכו לשם. אני רוצה ליכוד מגוון שיש בו גם ליברלים' - אבל הם כבר היו טעונים מאוד ומונעים משנאות ואהבות פוליטיות".
אירוע הסיום התרחש לקראת הפריימריז ב-2022, אז ביצע המנגנון המפלגתי סיכול ממוקד: אלפי מתפקדים נמחקו גורפית מספרי הבוחרים בטענות שונות - החל מהתבטאויות ברשתות החברתיות ועד לבעיות טכניות באמצעי תשלום - תוך שלילת יכולת ההשפעה שלהם בפועל.
סמסונוב מודה שלא אהב את הסעד הזה, אך מוסיף: "הם ממש הביאו את זה על עצמם. אתה לא יכול מצד אחד לרוץ לכנסת מטעם הליכודניקים החדשים, ומצד שני לפעול בגלוי נגד הליכוד".
היום, לדבריו, עדיין יש קבוצות שמנסות להשפיע מבפנים - מתנחלים, חרדים, ואפילו קבוצות אידיאולוגיות יותר. אבל הלקח מהפרשה ברור: "הפוטנציאל היה שם. ליכוד גדול צריך להיות מגוון - גם ליברליים, גם מתנחלים. אבל הם חצו את הגבול". בסופו של דבר המייסדים הצהירו בפומבי על כישלון הניסיון לשנות את המערכת מבפנים, וסגרו את הפעילות.
האם מודל כזה יכול לקום מחדש? על אף הכישלון, סמסונוב בטוח שהרעיון הבסיסי של השפעה אזרחית מבפנים יכול - ואף חייב - לחזור. "בהחלט, וזה גם ראוי", הוא קובע, "אנחנו חיים במדינה שבה מספר המעורבים בפוליטיקה הוא מאוד קטן לעומת מספר המתעניינים. לרוב הישראלים מאוד אכפת ממה שקורה, אבל כמה מתפקדים יש? כ-160 אלף. כשאזרחים מהשורה לא מתפקדים, הכוח עובר לקבוצות לחץ ומקורבים".
כדי לפתור זאת, סמסונוב אף מציע שינוי מבני עמוק: "החלום הוא שכל אזרח שיבוא להצביע בקלפי הכללית, יוכל גם לדרג את חברי הכנסת של אותה מפלגה. ככה הציבור הרחב והמיינסטרים ישפיעו על הרשימות, ולא קבוצות אינטרס".
בינתיים, כשהליכוד צועד לקלפיות מחר, המבט נישא לדבריו לפרמטר אחד עיקרי - אחוז ההצבעה. "אם תהיה הצבעה של 50% ומעלה, תהיה רשימה יפה וראויה כי המצביעים החופשיים יגיעו", מסכם סמסונוב, "אם יהיו אחוזים נמוכים, מי שיכריעו אלה ה'דילים', העסקנים והקצוות. הגרעין תמיד מוקצן יותר, בעוד שהשוליים הרחבים - המתפקדים החופשיים - הם אלה שמאזנים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו