נתניהו ואיזנקוט בשלב הראש בראש - ומי הציבור מהמר שינצח?

אל תטעו, תוצאות הבחירות פרוצות לרווחה. מספר המתלבטים, השחקנים על הגדר, הציבור הגמיש וכמות השיא של הבוחרים החדשים מייצרים פה קרב מרתק שכמוהו לא ראינו. כולם יודעים לספר בביטחון מה יהיה, אבל ישנם שני שחקנים שגם יעצבו את הבוקר שאליו נקום ב־28 באוקטובר. אז מה הם צריכים לעשות?

איזנקוט  - לעבור מהר מצמיחה לשימור

יש הבדל עצום בין קמפיין לצורך הגברת מוכרות, לבין קמפיין לשימור מצביעים. כשרוצים לייצר חשיפה מביאים את כתב "עובדה" לשבת איתך באוטו. משלמים מחירים כשמראים את חלון הראווה של מפעל הנקניקים ("מה אני צריך לעשות כדי שיחשבו שאני בימין?"), אבל מרוויחים זינוק מחושב: אם לא מכירים אותך לא יצביעו לך, אם יכירו - לפחות חלק יבואו. זה עבד, נקסט.

עכשיו, כשצריך לייצר שימור, כדאי בעיקר לשתוק. לשחק בונקר. הראיונות האחרונים של איזנקוט ייצרו בעיקר כותרות מהסוג הלא נכון, כמו ההשוואה בין יוסף חדאד למנסור עבאס, טרמינולוגיית ההיפרדות או המתקפה על "איתמר סמוטריץ'" שמפרק את הרשות הפלסטינית. היה אפשר לוותר.

להפסיק לדבר על מנסור: איזנקוט הציב בתחילת השבוע "תנאי" למנסור עבאס שלפיו ייכנס לממשלה אם יסכים לשירות לאומי למגזר הערבי. זה אחלה, רק זה מעניין כמו עמדתו של בן גביר בנושא אנרגיה ירוקה. ההסתייגות של הציבור הישראלי (כולל 44% ממצביעי האופוזיציה) מרע"מ הינה סביב החשש, למשל, שימנעו מלחמה עתידית נגד חמאס. לא עברו יומיים - ועבאס סירב בכאן ב' לענות אפילו על השאלה "האם חמאס צריך להיות מושמד".

להכניס ידיים לבוץ ולדאוג לגוש: ישנם שלושה מועמדים לראשות הממשלה בגוש השינוי. איזנקוט, ליברמן ובנט. אף אחד מהם לא מראה נכונות לוותר על הג'וב גם תחת לחץ פיזי מתון. ההפסד של האופוזיציה בבחירות הקודמות התחיל בגלל הזנחת הארכיטקטורה, פוטנציאל הניצחון בפעם הזאת מתחיל בדיוק שם.

כן, הציבור רוצה את גדי משעמם. הוא צריך לנהל קמפיין אריק שרון, לעצור הופעות ספונטניות ולייצר תקשורת מבוקרת בלבד סביב נושאים שבקונצנזוס. המשפט "אף אחד לא התחרט על ראיון שלא נתן" נשמע טוב, אבל הוא לא מדויק. האמת היא שאף מועמד מוביל לא התחרט על ראיון שלא נתן. זמן לוויפאסנה.

נתניהו - אם רוצים לקנות שינוי, עדיף שתהיה המוכר

יו"ר הליכוד מנסה בשפגט מוזר לשכנע את הציבור שלא צריך שינוי, וגם שהוא השינוי. נתניהו מעצב מחדש את רשימת הליכוד, רק שבתום הרעש לא מסתמנים כוכבים מושכי קולות שצפויים להגיע למפלגה. הוא גם מכריז על רצונו בממשלה לאומית רחבה, רק לא מוותר על הגוש המלבב עם גולדקנופף ודרעי.

נאמר זאת בעדינות - נתניהו אינו ולא יהיה מועמד אלטרנטיבה, לכן הוא חייב מפלגת שינוי ימנית לידו שתאסוף את הקולות שרוצים אותו אך לא את הקואליציה שלו. לגדי יש את חילי טרופר שמדבר אחדות אבל יסכים להשלים לו ל־61, ביבי צריך טרופר משלו.

הבעיה, כרגיל, היא שנתניהו פרנואיד עם קבלות וכל ניסיון של מועמדים לצוץ מביא איתו סיכול מיידי: על וינטר מתדרכים שהוא יהיה ה"סילמן" הבא, על ארדן לא מוכנים לשמוע, שלא לדבר על גנץ, שמחי ויולי. נתניהו ממש מתעקש לשגר את המצביעים שסולדים מהליכוד אל הגוש היריב. אם הלקוחות מבקשים לגוון את המדף, אל תשלח אותם לחנות ממול.

לבזר את האופוזיציה: יאיר גולן החזיר לאופנה את שיח הימין־שמאל במתכונתו המקורית, והפך לקמפיינר המועדף על נתניהו. צריך לומר ביושר: גולן מנהל קמפיין נכון לגולן. בבחירות שבהן כולם מספרים כמה הם ימין, הדמוקרטים היא המפלגה היחידה שאינה טוענת שהיא כזאת. יו"ר הדמוקרטים קיבל מאגר מצביעים שהכניס לכנסת האחרונה ארבעה מנדטים, והחזיר אותו לחיים מהקבר הפוליטי. רק שההתבטאויות נגד המתנחלים, על סגירת ערוץ 14, בעד מדינה פלסטינית ועל רצונו להיות שר הביטחון - מייצרות לנתניהו חומרי קמפיין שלא מצריכים שום AI. כל שנותר לו זה רק להזכיר שהצבעה לגדי היא גם הצבעה לגבי. לסקי.

דיפסטייט: לפעמים נדמה שיריבי נתניהו פספסו את הבשורה שהבחירות כבר הגיעו - לא צריך להפיל את הממשלה, צריך רק להצביע נגדה בקלפי. וכך, אם איזנקוט הוא מאלחש הכאבים האולטימטיבי לציבור המתלבטים, האופוזיציה הלא פרלמנטרית, בג"ץ והתקשורת היא המיגרנה שלהם. משפט נתניהו, בלימת המינויים, האיום בפיטורי בכירים, וכמובן ביטול סיטוני של חוקים על ידי בג"ץ - מסייעים לנתניהו להסביר שיש מי שמחליט על התוצאה בלי קשר להצבעה, ואז לקרוא להתקומם נגד שלטונם בקלפי. כשביבי יצית את מדורת הדיפסטייט, עדיף להימנע מלספק לו נפט.

נתניהו הוא המועמד היחיד שהוא גם תסריטאי הסדרה ששמה "בחירות 2026": הוא ידאג להקרין לנו מלחמה או שלום, אולי שניהם יחד. האג'נדה המדינית־ביטחונית היא סדר היום הנוח לו, המומחיות שלו היא להסביר כבר 30 שנה ש"אנחנו בעיצומו של תהליך היסטורי, אסור לעצור באמצע". בתור כותב התסריט, תהיו בטוחים שתחושת החירום תשתלב בדיוק מושלם עם פרק סיום העונה, זה שבו הולכים לקלפיות.