ברוב של 46: הרפורמה בכשרות בוטלה - הרבנות חוזרת לשליטה מלאה
ברוב של 46 מול 41 אושר סופית תיקון חוק איסור הונאה בכשרות • פעילות גופי כשרות פרטיים תבוטל, והסמכות תחזור לרבנות הראשית ולרבנים מקומיים בלבד
, עודכן
0השמעה
מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין שלישי לרביעי) בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מספר 5 לחוק איסור הונאה בכשרות, ברוב של 46 חברי כנסת שתמכו מול 41 שהתנגדו. החוק החדש מבטל את הרפורמה הקודמת בתחום הכשרות ומחזיר את הסמכות הבלעדית למתן תעודות כשרות לידי הרבנות הראשית לישראל והגופים המוסמכים מטעמה.
על פי ההסדר החדש, תעודות כשרות יינתנו אך ורק על ידי מועצת הרבנות הראשית, רבנים מקומיים שהוסמכו לכך והרבנות הצבאית בצה"ל, בהתאם לנסיבות. בכך מבוטלת האפשרות שניתנה בעבר לגופי כשרות פרטיים, דוגמת ארגון "צהר", להעניק תעודות כשרות באופן עצמאי.
התיקון לחוק מהווה הלכה למעשה ביטול של הרפורמה שהובלה במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2021-2022, אשר ביקשה לפתוח את שוק הכשרות לתחרות ולהפחית את הריכוזיות. במסגרת אותה רפורמה, ניתן היה לאפשר לרבנים שאינם עובדי ציבור לקבוע תקני כשרות ולהפעיל מערכי השגחה פרטיים.
שר הדתות מיכאל מלכיאלי פעל לעיכוב יישום הרפורמה באמצעות צווים, וכעת עם אישור החוק - מבוטלת התוכנית סופית. המהלך נתפס כמהלך שמטרתו למחוק את מורשת קודמו בתפקיד, השר לשעבר מתן כהנא, אשר ביקש להפריד בין מערך הכשרות לרבנות הראשית ולאפשר תחרות בין גופים שונים.
בנוסף, החוק החדש כולל הסדרה של היבטים שונים במערך הכשרות, בהם תקני הכשרות, פעילות הגורמים הפועלים בתחום, מתן שירותי השגחה וכן חיזוק מנגנוני הפיקוח. עוד נקבע כי יש לנתק את הזיקה בין המשגיח לבין הגוף המושגח, במטרה לצמצם ניגודי עניינים.
בדברי ההסבר להצעת החוק הודגש כי במועצת הרבנות הראשית ובקרב הרבנים הראשיים התנגדו לרפורמה הקודמת, בטענה כי תחום הכשרות מחייב ניהול ציבורי על מנת לשמור על שקיפות, אובייקטיביות ואחריות. לשיטתם, הפרטת התחום עלולה הייתה להוביל להשפעות של שיקולים כלכליים וליצירת ניגודי עניינים בתעשיית המזון.
אישור החוק מסמן שינוי כיוון משמעותי במדיניות הכשרות בישראל, עם חזרה למודל ריכוזי שבו המדינה והרבנות הראשית מחזיקות בשליטה מלאה על התחום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו