למה כמעט כל המפלגות בישראל בוחרות דווקא בצבע הכחול

הבחירות בפתח ואנחנו מתחילים כבר לשנן את המפלגות החדשות ואת הרשימות, אבל דבר אחד נורא קל לזכור, את צבע המפלגה.

גם המפלגות הותיקות יותר כמו הליכוד או ישראל ביתנו וגם המפלגות החדשות כמו ישר! וביחד צבועות בכחול. אבל זה לא סתם. בישראל כחול הוא הצבע הכי נוח פוליטית.

הוא צבע שלא מעצבן אף אחד יותר מדי. הוא לא צועק שמאל, לא צועק ימין, לא צועק מחאה. הוא פשוט אומר: ישראל, דגל, ממלכתיות, ביטחון. משהו שאפשר לשים עליו חליפה ולהגיד “אנחנו אחראים”.

וזה בדיוק הקטע. מפלגות לא בוחרות צבע רק כי הוא יפה. הן בוחרות צבע כי הוא מספר על מי הן רוצות להיות, ובישראל, הרבה מפלגות רוצות להיראות כמו הבחירה השפויה, המרכזית, הלא קיצונית. אז הן הולכות על כחול.

כחול נותן להן להגיד בלי להגיד: אנחנו לא מגזר, אנחנו לא טרנד, אנחנו לא קוריוז, אנחנו המדינה. וזה גם למה זה קצת מצחיק. מרוב שכולן מנסות להיראות כמו ברירת המחדל של ישראל, בסוף כמעט כולן נראות אותו הדבר.