גם ותיקי הליכוד לא זוכרים כזו דרמה סביב גיבוש הרשימה לכנסת. שבועות של ספינים ואיומים תכופים בוועדה מסדרת שתעניק את השליטה לידיים של נתניהו הסתיימו בשמונה שריונים במקומות גבוהים וניחוח קל בלבד של פריימריז.
>>בחירות 2026 לכנסת ה-26 | סקרי מנדטים, מפת הגושים ועדכונים<<
בפועל, קיבל נתניהו לידיו את השליטה שכל כך רצה ברשימה, עם כוכבית. המאבק עוד לא תם ויתחדש עם כינוס ועידת הליכוד לאישור המתווה, שעבר למורת רוחו של דוד ביטן, חבר הכנסת שהיה נדמה כי כמעט נעלם מהזירה הפוליטית אך מחזיק בכוח לא מבוטל במרכז המפלגה.
המפלגות בעורף
לא לשווא מתעקש נתניהו על עיצוב מחדש של רשימת הליכוד. אנשיו אומרים שהוא מחזיק בסקרים ולפיהם הרשימה הנוכחית מבריחה למרחקים מצביעים פוטנציאליים. אבל אפשר לומר גם שנוח לנתניהו לעסוק בחברים ברשימה, בעוד שבקרב המצביעים הישראלים, כלל ידוע הוא שראש הרשימה משפיע על הפתק בקלפי, ובטח כאשר מדובר בראש רשימה דומיננטי כמוהו.
לכן כאשר נתניהו מחפש להטיל את האשמה על אחרים בהתרחקות המפלגה מאזור החיוג של 30 מנדטים, הוא אמנם יכול לתלות זאת בטלי גוטליב, אך במקביל עליו לערוך בדק בית במעונו. ראש הממשלה שחתום על ההישגים האדירים בשנתיים האחרונות הוא גם מי שהיה אחראי על המדינה בטבח 7 באוקטובר.
בניגוד לסקרים מחמיאים שמוצגים לו מעת לעת, יו"ר הליכוד יודע שהפעם הוא רחוק מקואליציה בת 61 מנדטים, או במילים מדויקות יותר מ"הניצחון המוחלט". את השבוע האחרון של הכנסת הזו הוא מקדיש למהלכי חקיקה משמרי שיתוף הפעולה העתידי עם המפלגות החרדיות. כשהדיבידנדים של הכנסת ייגמרו הוא יצטרך לעסוק בליכוד, במפלגות הנוספות בגוש, וגם באלה שעתידות בקרוב להכריז על התמודדות ואולי אף לנגוס עוד קצת במנדטים של גוש הימין.
המסגרת שבה יתמודד גלעד ארדן, למשל, עוד לא הוכרזה, וגם לא זו הסופית של בני גנץ ודדי שמחי. שתי המפלגות יחד עשויות שלא לעבור את אחוז החסימה, אך לחוד הן נוגסות בנתח מנדטים נוסף שמרחיק את נתניהו מכיסא ראש הממשלה (ואולי דווקא מקרבות אותו - תלוי בנקודת המבט).
מקורביו של נתניהו מייעצים לו שלא להציג כעת שריונים וגם להרחיק ככל הניתן את הפריימריז. הוא רוצה כמה שפחות מאוכזבים סביבו עד ליום הבוחר. אתמול הקדישו אנשי לשכתו זמן לשיחות "שימור לקוחות" לחברי הכנסת למשל. בשיחות לא הובטחו סידורי עבודה סופיים, אך הובטח גם הובטח שידאגו להם. אם הפריימריז לא ילכו טוב ואין בנמצא שריון, תמיד אפשר למצוא סידור פרישה נוח.
הסקרנות הציבורית סביב המועמדים שיציב נתניהו ברשימה מלמדת שההספדים מוקדמים מדי ויש מי שמקווים שנתניהו ישלוף עוד שפן אחד מהכובע, או מועמד מצוחצח דוגמת רון דרמר שיוסיף מעט ממלכתיות לרשימה שבראשה הוא עומד. השמות בבורסת השריונים מתחילים בגל הירש, דרך טליק גווילי ועד לאשת התקשורת נטעלי שם טוב, או מקים תנועת הביטחוניסטים אמיר אביבי. אבל כאמור החלטות או חתימות עדיין אין בנמצא.
המטרה: ניצחון
היעד: רשימה ממלכתית תומכת המסר "ממשלת אחדות לאומית". הדרך לשם: שליטת נתניהו בשליש מהרשימה ודחיקת רגליהם של מתמודדים חדשים ממשבצות המחוזות על ידי מתן אפשרות להתמודדות של חברי כנסת מכהנים. נתניהו כמו נתניהו מתכונן לכל התרחישים. למרות התחזית העגומה בסקרים הוא עדיין חותר לניצחון ומבקש לארגן את הרשימה בהתאם תוך שינויים רדיקליים באופי המפלגה. אם בבחירות הקודמות קיבל נתניהו סך של שלושה שריונים, הפעם הוא מבקש לייצר מודל מוקטן של יש עתיד.
במפלגה אומרים: אם ינצח, זו תהיה הקדנציה האחרונה שלו. גם אם השינויים שיוביל יפגעו באופי הדמוקרטי של המפלגה לטווח הרחוק, הוא לא זה שיספוג את הפגיעה. הוא רק צריך להבטיח לטווח הקרוב את הניצחון בבחירות.
להכניס מועמדים חדשים תפורים לפי מידה ולייצר חלופה ליכודית לכל פורשי הליכוד – שמייצרים מצידם בימים אלה מפלגות דמויות הליכוד - הימין האמיתי, הימין הממלכתי, הימין המאחד והיד עוד נטויה. האם הבוחרים יסתפקו במיתוג מחודש למפלגה שבימים אלה עושה הכל כדי לשמר את ההטבות למגזר החרדי כשגיוס לא על הפרק? אחרי ארבע שנים של סקרים ופרשנויות, ב־27 באוקטובר תתקבל התשובה הסופית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו