"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"אז מה אם זה צורך של צה"ל": התגובות מימין ומשמאל למכתב הרמטכ"ל

מכתב הרמטכ"ל זמיר, שהזהיר מפני "תמריץ לאי התייצבות לשירות", מעורר סערה • פורום המילואימניקים: "המכתב צריך להדליק נורה אדומה לכל מי שביטחון ישראל חשוב לו" • ח"כ עמית הלוי: "שיעשה בדק בית ולא יתעסק בהודעות לתקשורת"

, עודכן
0השמעה
חיילי צה"ל בעת כיבוש מבצר הבופור. צילום: דובר צה"ל

מכתבו של הרמטכ"ל אייל זמיר לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון ישראל כ"ץ, שבו הביע התנגדות נחרצת לחוק הפסקת מעצרי העריקים והמשתמטים החרדים וקבע כי הוא "מעניק תמריץ לאי התייצבות לשירות", מעורר מטבע הדברים וחשיבות העניין גל תגובות מהמערכת הפוליטית, מימין ומשמאל.

הפגנת חרדים בכניסה לכלא 10 על מעצר עריק// ללא

בעוד באופוזיציה גיבו את זמיר, חברי הקואליציה יצאו נגדו והאשימו אותו בהתעסקות בתקשורת במקום בצבא. במקביל, גם בייעוץ המשפטי של הכנסת מתחו ביקורת על עצם פרסום המכתב.

יאיר גולן, יו"ר הדמוקרטים אמר: "אני מחזק את הרמטכ״ל אייל זמיר. הרמטכ״ל עושה את מה שמפקד בצה״ל חייב לעשות: לשמור על ביטחון ישראל, על צבא העם ועל האמת המקצועית. בזמן שנתניהו מנסה להפוך גם את צה״ל לשותף בקומבינת ההשתמטות שלו, הרמטכ״ל מסרב לתת הכשר מקצועי לחוק שפוגע בביטחון המדינה ומעמיס את הנטל שוב על אותם משרתים. בממשלה הבאה יהיה גיוס לכולם. אין פטור מגיוס ואין פטור ממעצרים".

יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן. "אין פטור מגיוס ואין פטור ממעצרים", צילום: יוסי זליגר

בראש התומכים ניצב פורום המילואימניקים הדתי-לאומי, שקרא לממשלה להקשיב לרמטכ"ל שהיא עצמה מינתה: "אייל זמיר הוא הרמטכ"ל שאתם, ממשלת ישראל, בחרתם למנות. אם כבר בחרתם בו להוביל את צה"ל, לפחות תקשיבו לזעקה שלו". בפורום הוסיפו כי המכתב צריך "להדליק נורה אדומה לכל מי שביטחון ישראל חשוב לו", והגדירו את החוק כ"יריקה בפנים שלנו, המשרתים".

מהאופוזיציה הפוליטית הצטרפו לביקורת בנימה חריפה אף יותר. יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, טען כי "נתניהו וקואליציית ההשתמטות פוגעים בצה"ל ובביטחון המדינה כדי לשמור על השותפים דרעי וגולדקנופף - בשביל עוד כמה ימים בשלטון", והגדיר זאת כ"בגידה בביטחון המדינה ובלוחמי צה"ל".

בדומה לו, יו"ר ביחד נפתלי בנט קבע כי המכתב מוכיח שקיימים "שני צדדים בלבד: הצד של צה"ל והלוחמים שלנו, מול הצד של קואליציית דרעי-נתניהו. אין צד שלישי", והאשים את "ממשלת השבעה באוקטובר" בהתעלמות מהאזהרות.

הרמטכ"ל אייל זמיר ומפקד חיל האוויר אלוף עומר טישלר בבור חיל האוויר, צילום: דובר צה"ל

גם ח"כ משה טור פז מחר הצטרף לתמיכה בזמיר, כשתקף את עצם הרעיון להטיל על הצבא את מלאכת מתן הפטורים: "הניסיון להפוך את צה"ל לאומנת שמובילה ועדת פטור משירות לבחורי ישיבה חרדים בלבד היא להפוך לפוליטי את הדבר הקדוש האחרון במדינה. צבא הגנה לישראל. הניחו ידיכם מצה"ל".

"אז מה אם זה צורך של צה"ל?"

בעוד באופוזיציה גיבו את הרמטכ"ל, מהקואליציה נשמעו קולות ביקורת חריפים כלפיו. ח"כ עמית הלוי תקף את זמיר בגלי צה"ל והציע לו "לעשות בדק בית - ולא להתעסק בהודעות לתקשורת", בטענה כי יש דרכים רבות להגדיל את הגיוס ליחידות הקרביות.

ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) הגן על החקיקה בראיון לרדיו 103FM, ודחה את הטענה שמדובר בצורך צבאי: "אז מה אם זה צורך של צה"ל? אנחנו מנסים לבנות תהליך עדין אבל אתם מנסים לשפוך את התינוק עם המים".

ח"כ אביחי בוארון, צילום: אורן בן חקון

לצד המחלוקת הפוליטית, ביקורת מכיוון נוסף הגיעה דווקא מהייעוץ המשפטי של הכנסת - שאף שהתנגד לחוק, הביע מורת רוח מעצם התנהלות הרמטכ"ל. שם תקפו את בחירתו לפרסם את המכתב לתקשורת דווקא לאחר שהחוק כבר אושר בוועדה: "יפה ששלח לתקשורת ולא טרח לשלוח ולו נציג אחד לא לחוק המעצרים ולא לחוק יסוד לימוד תורה. מה עוזר בדיוק המכתב שלו אחרי שהכל הסתיים בוועדה? בושה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר