שבוע ההכרעות של הקואליציה: החוקים שעלולים לפלג עוד יותר את ישראל

הקואליציה נכנסת לשבוע חקיקה דרמטי ואחרון בקדנציה הנוכחית של הכנסת, שבמרכזו ארבע הצעות חוק הנמצאות בשלבים מתקדמים וצפויות לעמוד במוקד סדר היום. לצד הקרבות מול האופוזיציה, גם בתוך הקואליציה עצמה נרשמות מחלוקות סביב נוסחן של חלק מההצעות.

חוק יסוד: לימוד תורה

הצעת חוק היסוד, המבקשת לעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד במדינת ישראל", כבר עברה בקריאה ראשונה ברוב של 63 מול 53. חברי הכנסת דן אילוז ויולי אדלשטיין מהליכוד ושרן השכל מהימין הממלכתי הצביעו נגד. חברת הכנסת מיכל וולדיגר תמכה בהצעה, אף שהביעה הסתייגויות מהנוסח במהלך דיון סוער בסיעתה.

בקואליציה טוענים כי המהלך נועד גם לתת מענה לסוגיית הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות, לאחר שבית המשפט העליון דרש מהכנסת להסדיר את הנושא בחקיקה. אלפי הסתייגויות הוגשו להצעה, ובקואליציה קיימים חילוקי דעות סביב הנוסח. יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הזהירה בדיון כי הנוסח הקיים עשוי להתפרש ככזה שמעניק ללומדי תורה זכויות והטבות המיועדות ללוחמי צה"ל.

בדיון סוער שהתקיים ביום חמישי בוועדת הכנסת, שאליו הגיעו פצועי צה"ל ומשפחות שכולות כדי להשמיע את זעקת הלוחמים, הגיעו הסיעות החרדיות לפשרה: החוק יכלול את הסעיף הראשון בלבד - הקובע שלימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי - ללא הסעיפים הנוספים שביקש הליכוד להוסיף.

סיעות דגל התורה וש"ס הבהירו: "הובהר באופן חד־משמעי כי איננו מסכימים לשנות את מהותו של החוק. הוסכם כי החוק יכלול את הסעיף הראשון והמרכזי בלבד". בתום הדיון אישרה הוועדה את החוק לקריאה שנייה ושלישית, וצפוי לעלות להצבעה סופית במליאה השבוע.

הקפאת מעצרי תלמידי הישיבות

ועדת החוץ והביטחון ממשיכה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקפאת מעצרי תלמידי הישיבות - מהלך שמטרתו המוצהרת היא למנוע עצירת מלש"בים חרדים עד לאחר הבחירות. לפי ההצעה, תקופת ההקפאה תוארך לחמישה חודשים - במקום שלושה כפי שנקבע בנוסח המקורי. במקביל יוקם מנגנון פיקוח שיוודא כי תלמידי הישיבות אכן לומדים בישיבות.

החוק יהיה בתוקף עד 30 בנובמבר, ובמקרה שלא תוקם ממשלה לאחר הבחירות - יוארך אוטומטית בשלושה חודשים נוספים. כזכור, יועמ"שית הוועדה, עו"ד מירי פרנקל, התנגדה בתוקף וטענה כי הסעיפים לא יביאו לגיוס בפועל. מזכיר הממשלה יוסי פוקס הציג את עמדת הממשלה: "אנחנו חוששים מהיפוך מגמה בגיוס חרדים וגם ממלחמת אחים. אם הגיוס יהיה בכפייה, כל הציבור החרדי יהפוך לפלג הירושלמי".

תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, התנגד בחריפות: "עצירת כלי האכיפה לא תביא אנשים מחר בבוקר. האכיפה היא חלק מהיכולת שלנו לממש את חוק שירות ביטחון". במהלך הדיונים הגיעו הלומי קרב שקראו לנציגי הסיעות החרדיות שלא לקדם את החוק. ההצעה צפויה להגיע להצבעה במליאה השבוע.

ביטול רפורמת הכשרות

הקואליציה מקדמת את ביטול רפורמת הכשרות שקידם לשעבר השר מתן כהנא ב־2021, שפתחה את שוק הכשרות לתחרות ואפשרה לגופים פרטיים להעניק תעודות כשרות לצד הרבנות הראשית. כעת מבקשת הממשלה לבטל את השינוי ולהחזיר לרבנות את הסמכות הבלעדית למתן תעודות הכשרות, לאסור על רבנים להעניק כשרות מחוץ לתחומם, ולמנוע מתאגידים פרטיים להעניק כשרות עצמאית.

המלכוד המרכזי נוגע למנגנון העסקת משגיחי הכשרות. בש"ס דורשים שהמשגיחים יועסקו דרך המועצות הדתיות, שרובן בשליטת המפלגה. אלא שבאוצר ובציונות הדתית חוששים שהדבר יוביל לזינוק ביוקר המחיה ערב הבחירות. הפשרה המסתמנת: דחיית הסדרת מנגנון ההעסקה בשנה וחצי לפחות - פתרון שאינו מקובל על ש"ס, אך מהווה תנאי הכרחי מבחינת הציונות הדתית כדי להתקדם להצבעה.

ההצעה, שהוכנה בוועדה למיזמים ציבוריים, צפויה לעלות להצבעה במליאה במהלך השבוע הבא.

פיצול תפקיד היועמ"שית

הצעת חוק פיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה מוכנה בוועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית - ומדובר בהצעת חוק מקיפה בת כ־70 סעיפים שמבקשת לשנות מהותית את מעמד היועמ"ש ולהפוך אותו, דה פקטו, למשרת אמון. לפי ההצעה, התפקיד יפוצל לשניים: תובע כללי שיהיה אחראי על התביעה הפלילית, ויועץ משפטי שישמש עורך הדין של הממשלה. במקביל תתבטל משרת פרקליט המדינה, ופרקליטות המדינה תתפצל בהתאם.

עוד קובעת ההצעה כי חוות דעת היועמ"ש לא תחייב עוד את הממשלה, ובמקרה של מחלוקת תוכל הממשלה לשכור ייצוג פרטי בפני בית המשפט. ההצעה אף משנה את משך הכהונה: במקום שש שנים קבועות, היועמ"ש יכהן לפי תקופת הממשלה שמינתה אותו. התומכים טוענים שמדובר בהסדרה הולמת של סמכויות היועמ"ש. המתנגדים חוששים מהחלשת עצמאות המוסד ומפוליטיזציה - וממהלך שיקל על פיטוריה של היועצת המשפטית המכהנת, גלי בהרב־מיארה, שכבר נבלם פעם אחת בבג"ץ.