"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לפני ספירת הקולות: העבודות הראשונות של מנהיגי העולם

דוכן תה, מעבדת כימיה וחנויות רהיטים – זה מה שעשו פוליטיקאים מוכרים לפני שהגיעו לפוליטיקה

,עודכן
0השמעה
הגיש גלידות אבל חלם לשחק כדורסל. אובמה. צילום: נוצר באמצעות Gemini

מאחורי כל נאום, כל ישיבת ממשלה וכל טקס רשמי, מסתתרת קריירה קודמת. כמעט כל מנהיג ידוע עבד פעם במקצוע רגיל לגמרי, לפני שרץ לפוליטיקה. הנה כמה סיפורים כאלה:

ברק אובמה: כפיות וכאבים

נשיא ארה"ב לשעבר תיאר בפוסט שפרסם ב-LinkedIn ב-2016 איך כנער בהוואי עבד מאחורי הדלפק ברשת הגלידריות בסקין רובינס, וכתב שגלגול כדורי גלידה היה הרבה יותר מאתגר ממה שזה נראה, עד כדי כאבים בפרקי כף היד. לדבריו, באותם ימים הוא התעניין הרבה פחות במה שהעבודה אומרת על העתיד שלו ויותר במה שהיא אומרת על יכולת הקפיצה שלו במגרש הכדורסל. אובמה ציין שהעבודה, למרות שלא הייתה נוצצת, לימדה אותו אחריות, עבודה קשה ואיזון בין תעסוקה לחברים, משפחה ובית ספר.

נרנדרה מודי: תחנת התה

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנה חלק ניכר מהתדמית הפוליטית שלו סביב סיפור ילדותו, לפיו גדל במשפחה ענייה ונאלץ לעזור לאביו בדוכן תה קטן בתחנת הרכבת של וַדְנָגַר שבגוג'ראט. לטענתו, הוא ניהל את הדוכן לפרקים מאז גיל 12, בתקופת המלחמה עם סין ב-1962. עם זאת, חלקים בסיפור שנויים במחלוקת: עיתונאים גילו ראיות לכך שמשפחתו של מודי לא היתה ענייה כפי שהוא מתאר אותה, אלא דווקא משפחת סוחרים אמידה, וחברים מתקופת בית הספר טוענים שהוא מעולם לא היה צריך להכין תה בעצמו. כך או כך, הביוגרפיה הרשמית של מודי מציינת שאביו ניהל דוכן תה בתחנת הרכבת, ושמודי סייע לו שם.

אנגלה מרקל: חומריה האפלים

לפני שהפכה לקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל לא הייתה פוליטיקאית במקצועה, אלא מדענית. היא למדה פיזיקה באוניברסיטת לייפציג, ולאחר מכן עבדה כחוקרת במכון המרכזי לכימיה פיזיקלית של האקדמיה למדעים במזרח ברלין, שם גם כתבה את עבודת הדוקטורט שלה בכימיה קוונטית ופרסמה מספר מאמרים אקדמיים. מרקל עסקה לכאורה במחקר עד נפילת חומת ברלין ב-1989, ורק אז, בשנות ה-30 המאוחרות לחייה, פנתה לפוליטיקה. עם זאת, קיימות השערות לפיהן היא היתה סוכנת או משת"פית של השטאזי – השערות שהגיעו עד לבית המשפט במדינה, שבמרץ האחרון פסק שאין על ארכיון השטאזי חובה לחשוף את המידע על היחסים בין מרקל למשטרה החשאית המזרח-גרמנית.

וולודימיר זלנסקי: מְבַדֵּר העם

נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הגיע לפוליטיקה בדרך יוצאת דופן: הוא למד משפטים, אך פנה לעולם הבידור והקים יחד עם חברים את הצוות הקומי "קווארטל 95", שהתחיל כ"נבחרת אוקראינה" בתוכנית KVN והפך לאחת מחברות ההפקה המצליחות באוקראינה. זלנסקי הופיע במופעי סטנד-אפ, זכה בעונה הראשונה של "רוקדים עם כוכבים" בגרסה האוקראינית, וכיכב בסדרת הטלוויזיה "משרת העם", שבה גילם מורה להיסטוריה שהופך כמעט בטעות לנשיא המדינה – תפקיד שהתברר כנבואי, כשבשנת 2019 הוא נבחר לתפקיד במציאות.

בנימין נתניהו: יצא מהארונות

בתחילת שנות ה-80, עוד לפני שהחל את דרכו הדיפלומטית והפוליטית, עבד נתניהו כמנהל שיווק בחברת "רים", שעסקה במכירת רהיטים ונחשבה למתחרה של חברת "עמינח". התפקיד הפך לימים לכינוי הלגלגני "סוחר רהיטים", שיריבים פוליטיים משתמשים בו כלפיו מדי פעם. מעניין לציין שכשנתניהו כתב את קורות החיים שלו בגיל 32, לקראת מינויו לתפקיד ציר בשגרירות ישראל בוושינגטון, הוא בחר לתאר את עצמו כ"חבר הנהלה בכיר" בחברה, ולא הזכיר את המילה "רהיטים". לפי מי שחקר את המסמך, נתניהו נטה להאדיר בעדינות את תפקידיו המוקדמים, כדי להציג את עצמו כמנהל מנוסה עוד לפני שצבר ניסיון אמתי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר