"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בניגוד לעמדת היועצת: ועדת הכנסת תאיץ את חקיקת חוק יסוד לימוד תורה

בשבוע הבא תתכנס ועדת הכנסת ארבע פעמים לקידום החוק • זאת בניגוד להנחיית היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק שקבעה כי חוק יסוד צריך להיות מקודם בועדת החוקה

,עודכן
0השמעה
חוק יסוד לימוד תורה. צילום: דודי ועקנין

בניגוד לעמדת היועצת המשפטית של הכנסת, ועדת הכנסת תתכנס בשבוע הבא ארבע פעמים כדי לקדם את חקיקתחוק יסוד לימוד התורה, זאת בניגוד להנחיית היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק שקבעה כי חוק יסוד צריך להיות מקודם בועדת החוקה.

המטרה של חוק היסוד היא לעקוץ את פסיקת בג״ץ שקבעה כי הפטור של תלמידי הישיבות להתגייס פקע, כפי שכתוב בדברי ההסבר לחוק היסוד: ״ההבהרה בחוק היסוד נועדה לתת מענה לסוגיה שבית המשפט העליון ביקש מהכנסת להסדיר. בפסק הדין שניתן בבג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת (פורסם ביום 12 בספטמבר 2017) הוחלט ברוב דעות לבטל את פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון , תוך קביעה כי בטלותו תיכנס לתוקף בתוך שנה מיום מתן פסק הדין. בעקבות מערכות הבחירות האחרונות, הוארך מועד כניסת הבטלות לתוקף מספר פעמים, עד ליום ולבסוף פקע החוק ביום".

על פי הנוסח, סעיף 1 קובע ש"לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". סעיף 2 קובע שמטרת החוק היא "הכרה בלימוד התורה כערך יסוד... על מנת ליצור מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים במדינה".

בשימוש בלשון "מאזני צדק ביחס לערכי יסוד אחרים" מגולמת המשמעות המעשית של החוק. דהיינו, אם מחר בג"ץ יידרש לשאלה כמו גיוס חרדים, הוא יצטרך לאזן בין ערך הביטחון (שירות צבאי) לבין ערך לימוד התורה - שיהיה כעת חוק יסוד חוקתי.

"טעות מלכתחילה"

במכתב ששיגרה היום לחברי ועדת הכנסת בעניין החוק, כתבה היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפק, כי העברת החוק לוועדת הכנסת היא "טעות מלכתחילה". לטענתה הוועדה המוסמכת היא ועדת החוקה, ורק שיקולי "עומס" אינם סיבה מוצדקת להזזה, בטח לא בחוק יסוד חדש.

היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפק,צילום: אורן בן חקון

עוד ציינה כי האצת החקיקה היא גורם לדאגה שמוסיף על הפגם הקיים, והבהירה עוד שגם אם תלווה משפטית את הדיונים, ליווי זה אינו"מרפא" את הפגם בהליך החקיקה.

עבר בקריאה טרומית - וגרם למהומה בקואליציה

כזכור, החוק עבר בקריאה טרומית ב-10 ביוני עם 56 הצבעות בעד מול 43 נגד, ביניהם גם שני ח"כים מהליכוד, דן אילוז ויולי אדלשטיין.

ח"כ משה סולומון. הודח מכל הוועדות על ידי סמוטריץ',צילום: לירון מולדובן

בעקבות הצבעת ח"כ משה סלמון (ציונות דתית) נגד דרשו החרדים מסמוטריץ' להדיחו, והוא עשה כן. בנט ולפיד תקפו חריפות: בנט הזהיר שהחוק "יפגע אנושות במדינה ובחרדים עצמם", ולפיד ניגח את גפני שהשווה בין לומדי התורה ללומדיה בגטו. לדברי לפיד: "בגטו ורשה לחמו, לא קיבלו תקציב".

פורום המילואימניקים הדתי לאומי אמר בתגובה לנוסח החדש לחוק יסוד לימוד תורה: "עצוב לראות במה מתעסקת מפלגת הציונות הדתית. במקום להאבק למען הלוחמים והנצחון, במקום לדאוג שלא יהיו נסיגות מדרום לבנון ומחבלים שיגעו עד הגדר בעזה. הם מקדמים חוק עוקף גיוס. לא בערך לא כאילו, בדברי ההסבר של החוק נכתב במפורש - בעקבות ביטול חוק הגיוס, מטרתו של החוק לאפשר את המשך ההשתמטות החרדית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר