יו"ר ועדת הבחירות באזהרה חריגה: "רק פתי יגיד שאיננו נמצאים במשבר"

המשנה לנשיא בית המשפט העליוןויו"ר ועדת הבחירות המרכזית, נעם סולברג, נשא היום דברים בכנס "דיני בחירות ופרוצדורה משפטית - בחירות בזמן משבר" באוניברסיטה העברית, והתייחס לאתגרים חסרי התקדים העומדים בפני מערכת הבחירות הבאה - מהמלחמה והפינוי המתמשך של תושבים מבתיהם, דרך השסע החברתי ועד השפעת הבינה המלאכותית. בדבריו הציג גם את העקרונות שלדבריו צריכים להנחות את המדינה במקרה שבו תעמוד על הפרק האפשרות החריגה של דחיית בחירות.

סולברג תיאר מציאות מורכבת במיוחד ואמר כי "המצב הביטחוני רעוע; השסע החברתי מעיק; הפילוג יצרי; גבולות המותר והאסור מיטשטשים; ההשפעה הזרה שמה פעמיה; הבינה המלאכותית לא תמיד עושה שכל". לדבריו, "רק פתי יגיד שאיננו נמצאים בשעת משבר".

לדברי יו"ר ועדת הבחירות, הוועדה אינה ממתינה להחלטה על פיזור הכנסת, אלא פועלת באופן רציף ומתמיד. "אחרי סיום ספירת הקולות בבחירות הקודמות והגשת דוח מסכם, לא סגרו את הבסטה", אמר, והסביר כי עובדי הוועדה ממשיכים להפיק לקחים, ליישם מסקנות ולהיערך למערכת הבחירות הבאה בכל עת.

בהמשך חשף כי עוד בטרם נכנסה המדינה לתקופת בחירות רשמית, כבר נרשם עומס חריג בעתירות הנוגעות לתעמולת בחירות. "עוד לא נכנסנו לתקופת הבחירות, ואף על פי כן כבר לפני שבועיים-שלושה עקפנו את מערכת הבחירות הקודמת", אמר. לדבריו, נדונו בפניו עד כה כ-70 הליכים בתחום תעמולת הבחירות - יותר ממספר ההליכים שנדונו במערכת הבחירות הקודמת עד יום הבחירות עצמו.

סולברג סימן שני אתגרים מרכזיים שעמם תידרש ועדת הבחירות להתמודד: המציאות שנוצרה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה, שבמסגרתה אזרחים רבים עדיין אינם מתגוררים בבתיהם, ולצדה ההתפתחות המהירה של הבינה המלאכותית היוצרת. "ההתפתחות הטכנולוגית, ובעיקר מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת, מביאה לכל דיכפין כלים טכנולוגיים שבעבר היו בידי מעצמות בלבד", אמר, והוסיף כי "היד עוד נטויה".

חלק מרכזי בנאומו הקדיש סולברג לשאלה האם ניתן לדחות בחירות בעת חירום. לדבריו, מדובר בהתנגשות בין שני ערכי יסוד: מחד גיסא, הרצון לשמר את הרציפות הדמוקרטית ואת זכות הציבור לבחור את נציגיו; ומאידך גיסא, הצורך להגן על חיי האזרחים ועל תקינות ההליך הדמוקרטי. "דחייה של בחירות עלולה לפגוע בלגיטימציה הציבורית של מוסדות השלטון דווקא בשעה שבה נדרש אמון נרחב ויש צורך בהחלטות קשות", אמר. מנגד, ציין כי במצבי חירום עלולה להיפגע היכולת לקיים בחירות חופשיות, שוות והוגנות.

לדבריו, "השאלה איננה אם בחירות בשעת חירום הן ראויות או פסולות כשלעצמן, אלא אם ניתן לקיימן באופן שמבטיח השתתפות נרחבת, שוויון בין המתמודדים, נגישות לבוחרים וחופש אמיתי לעיצוב דעת הקהל". עוד הוסיף כי "אם תנאים אלה מתקיימים - דווקא הבחירות הן אלה העשויות לחזק את החוסן הלאומי. אם אינם מתקיימים, דחייה מוגבלת, מפוקחת ומנומקת עשויה להיות מוצדקת".

סולברג אף הציג שישה עקרונות שלדבריו צריכים להנחות כל החלטה על דחיית בחירות. בין היתר קבע כי "נטל ההצדקה מוטל על המבקשים לדחות, לא על מי שמתעקשים על קיום הבחירות"; שכל דחייה חייבת להיות מוגבלת בזמן ומלווה במועד חדש וברור; וכי יש למצות קודם לכן חלופות כגון קלפיות מיוחדות, הצבעה מוקדמת והסדרים למפונים ולחיילים. באחת האמירות הבולטות בנאומו הדגיש כי "עד יעבור זעם - איננו מועד חוקתי".

את דבריו חתם בתפילה כי ההיערכות לתרחיש כזה לא תידרש כלל: "נתפלל ונייחל לכך שעמלנו יהיה לשווא, שלא ניקלע למצב שבו נידרש לשקול דחייה של הבחירות; שיום הבחירות יהיה יום חג כראוי לו ולנו".