מי עדיין מאמין ברפורמה המשפטית? מימין ומשמאל - הסוגיה שתעמוד במרכז בחירות 2026

לפני כשלוש שניםהציג שר המשפטים יריב לוין רפורמה מהפכנית במערכת המשפט, אך עד היום לא הצליח להעביר בכנסת את רוב חלקיה. ארבעה חודשים לבחירות 2026, ונראה שגם הפעם מערכת המשפט תעמוד בראש הוויכוח בין שני המחנות לקראת הקמת הכנסת הבאה.

בפרק מספר 22 שלפודקאסט "על זה", אילי זילברברג, כתב הכנסת של "ישראל היום", ויעקב הרשקוביץ, כתב "ישראל היום" לענייני חרדים, דנו האם דווקא הרפורמה שמציע לוין היא הדבר הנכון לישראל בעת הזו ומהו השינוי שלדעתם חברי הכנסת צריכים לתמוך בו.

"הממשלה בסוף טוענת שבג"ץ לא מאפשר להם לקיים מדיניות. שהאיזונים והבלמים 'בלעו' את המשילות כביכול. אבל במשך כל כך הרבה זמן, ניסו וניסו בקואליציה להניע את המהפכה המשפטית ולא הצליחו. הסוגיה הזו היתה כמו פיל בחנות חרסינה", ניתח זילברברג את הסיבות לסחבת ברפורמה. "לא הייתה שם הידברות, לא היה רצון אמיתי להביא רפורמה שתוסכם על כל חלקי העם. שינוי כזה מאסיבי חייב לבוא בהסכמה".

"בתחושה שלי, אף אחד בקואליציה לא באמת מאמין אידיאולוגית ברפורמה המשפטית - להוציא את יריב לוין ושמחה רוטמן", קובע זילברברג.

המלחמה החדשה-ישנה של החרדים

עבור רבים, החברה החרדית שומרת על ניטרליות יחסית כשמדובר ברפורמה. אבל לאמיתו של דבר, המציאות היא אחרת. "בבחירות 2022, מה שעמד בלב הקמפיין של המפלגות החרדיות היה יוקר המחיה - אבל סדרי העדיפויות השתנו", מסביר יעקב הרשקוביץ. "לקראת הבחירות הבאות, אין ספק שהמהפכה המשפטית תהיה חלק מהקמפיין של המפלגות החרדיות. יועמ"שית, בג"ץ, חוק הגיוס - כל אלה יעמדו בלב הקמפיין החרדי לבחירות. מערכת המשפט תהיה על הכוונת בקמפיין, ולהערכתי לא נראה שום שיח על יוקר המחיה הפעם".

"החברה החרדית סלדה ממערכת המשפט מאז ומתמיד. עבור אגודת ישראל, זאת מלחמה ישנה מאוד. המגזר החרדי מרגיש רדיפה ממערכת המשפט במשך שנים. גם אם החרדים לא נכנסו לפרטים של הרפורמה המשפטית, מה שפגע במערכת המשפט היה מוצדק מבחינתם. גם עכשיו, שהם כביכול לא חלק מהגוש ועושים הכל נגד הגוש - חוקים נגד מערכת המשפט הם טובים".

"במשך שלוש שנים כתבו בעיתונים החרדים: 'היועמ"שית רודפת אותנו" - וזה חלחל פנימה. החרדים מאמינים שזאת המלחמה שלהם עכשיו. האם בן אדם חרדי מבין מה החשיבות של איזונים ובלמים? לא. הוא לא מבין מה החשיבות של ההרכב בוועדה לבחירת שופטים, או מה החשיבות של עילת הסבירות".

הרפורמה שלפני הרפורמה

נראה שישנן סוגיות משפטיות שידרשו הבהרות ופעולות מצד הממשלה הבאה - לא חשוב מאיזו צד של המפה הפוליטית היא תהיה. "אם הקואליציה באמת רוצה לשנות סדרי עולם ולתת לגיטימציה לרפורמה במערכת המשפט, היא צריכה להרחיב את החוק הנורבגי. עכשיו אין שום הפרדה בין הממשלה לכנסת. זה הפך לאחד, כי הקואליציה שולטת על מלא-מלא. אי אפשר להמשיך ככה יותר. בכל מדינה דמוקרטית מתוקנת, יש הפרדה בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. הכנסת לא באמת יכולה לפקח על הממשלה במצב הזה".

לדבריו של זילברברג, "הרפורמה המשפטית הבאה שהממשלה צריכה לעשות - לא משנה אם היא משמאל או מימין - היא הרחבה של החוק הנורבגי והפיכתו לחובה. אם יפרידו בין הממשלה לכנסת, אז תהיה גם לגיטימציה לרפורמה משפטית אחרת".