לוין מתכנן להגביל עוד יותר את סמכויות בג"ץ

בית המשפט הגבוה לצדק שוב על המוקד. שר המשפטים יריב לוין מקדם בימים אלה, מתחת לרדאר, סדרה של תיקונים שישפיעו באופן משמעותי על סמכויותיהם של שופטי בג"ץ. ל"ישראל היום" נודע כי לוין מתכוון להכניס את התקנות לתוקף בחודשים הקרובים.

טיוטת התקנות החדשות שהגיעה לידי "ישראל היום", חושפת כי לוין מתכוון לקצץ בסמכויותיהם של שופטי בג"ץ "לאור שורה של מקרים בשנים האחרונות, שבהם נעשה שימוש בסמכויות שיפוטיות באופן שהפר את האיזונים שסדרי הדין בבג"ץ יצרו מלכתחילה". בין השינויים: צווי ביניים שבסמכות השופטים יוגבלו ל־60 יום; ביטול השימוש בצו על תנאי לטובת ייעול הדיון, שכעת יינתן רק "מטעמים מהותיים"; והטלת חובה על שופטים לפרסם פסקי דין בתוך 90 ימים. כמו כן, מנהל בתי המשפט יידרש לדווח מדי שנה לוועדת חוקה של הכנסת על עתירות שלא הוכרעו במשך שנתיים נציין כי לתיקון יהיו השלכות משמעותיות על המתדיינים בבג״ץ הן על העותרים והן על המשיבים לרבות הרשויות המנהליות, הכנסת ומשרדי הממשלה.

הגבלות על צווי ביניים

בדרך כלל, כששר מעוניין להתקין תקנות חדשות או לשנות תקנות קיימות, עליו לפנות לייעוץ המשפטי בממשלה. אולם גורמים בסביבת לוין אמרו ל"ישראל היום" כי השר פנה לייעוץ המשפטי לממשלה בבקשה להכין עבורו טיוטת תקנות - אך זכה להתעלמות. בעקבות כך לוין כתב את התקנות בעצמו. עוד נודע ל"ישראל היום" כי לוין מתכוון לפרסם את התקנות להערות הציבור בטרם יחתום עליהן, בדרך שעוקפת את הייעוץ המשפטי לממשלה - שאמון בדרך כלל על הפרסום.

התיקון המשמעותי והמרכזי בתקנות אלו נוגע לסמכות של שופטי בג"ץ להטיל צווי ביניים בעתירות. מדובר בהחלטות זמניות אשר מקפיאות את המצב הקיים עד למתן פסק דין סופי. צווים אלו מהווים כלי חיוני בידי בית המשפט, כאשר מדובר בהחלטות שיישומן המיידי עלול לגרום נזק בלתי הפיך.

דוגמה מוכרת מהעת האחרונה היא החלטת הממשלה על הדחתה של היועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה. בג"ץ הוציא צו ביניים שהקפיא את ההחלטה, מה שבפועל שמר על סמכויותיה של היועצת - עד שבית המשפט הכריע סופית שההחלטה היתה לא חוקית, ולכן מבוטלת.

התיקון מבקש לקבוע כי צו ביניים יעמוד בתוקפו ל־60 ימים בלבד, עם אפשרות להארכה חד־פעמית של 60 ימים נוספים. לאחר מכן, תוקף הצו יפוג גם אם העתירה לא הוכרעה. על פי המסמך שהגיע ל"ישראל היום", התיקון מתבקש נוכח מצבים שבהם צווי ביניים הקפיאו מדיניות למשך שנים.

נוסף על כך, השופטים יחויבו לפרסם פסק דין בתוך 90 יום מסיום הדיון. אם לא עמדו בכך - יידרשו לשלוח הודעה מנומקת בכתב לנשיא בית המשפט העליון ולצדדים, ולחזור על ההודעה מחדש בכל 90 יום.

במסמך שהגיע ל"ישראל היום" נטען גם כי היעדר זמנים מחייבים לפרסום פסקי דין, הוביל למצב שבו השופטים מותירים את העתירה תלויה ועומדת, לעיתים גם במשך שנים ארוכות. זאת, במטרה להשפיע על המדיניות של הממשלה מבלי לפרסם פסק דין. מדובר בעתירות שבגץ עשוי ללוות אפילו שנים  מבלי לתת פסק דין לגופו של עניין, אלא במטרה לתת לממשלה הזדמנות לבוא בדברים עם העותרים כדי להגיע לפתרון מוסכם. תיקון נוסף נוגע לשימוש בצווים על תנאי. צו על תנאי הוא שלב קריטי בהליכים בבג"ץ. בהתאם לסדרי הדין, הרשות המנהלית נהנית מחזקת תקינות המנהל, כלומר ההנחה כי פעלה כדין. אם העותר משכנע את בית המשפט שיש סיכוי גבוה שהעתירה תתקבל, השופטים מוציאים "צו על תנאי". מדובר למעשה בהחלטה שמהווה "היפוך נטלים" - נטל ההוכחה מחייב את הרשות להסביר מדוע לא תבוטל פעולתה.

מנגנון פיקוח חדש

ברוב המקרים, הוצאת צו על תנאי מעידה על כך שבית המשפט מצא בעייתיות ראשונית במקרה הנדון, ולכן הנטל עובר לרשות להוכיח שפעלה כדין, אולם לעיתים השופטים מוציאים צו כדי לייעל את ההליך מבחינת זמנים.

על פי המהלך שמקדם לוין, צו על תנאי יינתן רק "מטעמים מהותיים" - כלומר, רק אם בית המשפט השתכנע שיש לעתירה "סיכוי גבוה להתקבל". הצו יחייב החלטה מנומקת בכתב, תוך פירוט השאלות המשפטיות או העובדתיות הטעונות הכרעה. כלומר, המהלך מבקש למנוע את השימוש בצווים על תנאי לצורך ייעול ההליכים בבג"ץ.

התקנות גם קובעות מנגנון פיקוח חדש: מנהל בתי המשפט יידרש למסור לוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת דיווח שנתי בדבר תיקי בג"ץ שבהם טרם התקבלה הכרעה, אף שעברו שנתיים מהגשת העתירה. הדיווח יכלול התייחסות למספר התיקים הפתוחים, משך העיכוב, סיבת העיכוב, והשאלה אם ההליך הביא להקפאה בפועל של העניין שהותקף בעתירה באמצעות צו ביניים או בהחלטה שיפוטית.

התיקון מגיע על רקע קידום שורה של חוקים על ידי הקואליציה ביחס לרשות השופטת. החל מ"חוק ההרכבים" שמבקש ליטול את סמכות נשיא העליון לקביעת הרכבי שופטים, הורדת שכר, איסור עיסוק נוסף, ועוד. ברקע, שופטי העליון מצויים בעומס עבודה חריג - נוכח ארבעה תקנים לא מאוישים מתוך 15 - בעקבות סירובו של לוין להגיע לפשרות בוועדה לבחירת שופטים. דומה כי התקנות שנחשפו כאן, צפויות דווקא להגדיל את העומס המוטל עליהם.

ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים נמסר: "פניית השר בעניין תקנות בג"ץ הועברה להתייחסות הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר, על מנת לגבש התייחסות מקצועית יסודית ומקיפה, כפי שמתחייב ביחס להצעות לתיקון סדרי הדין בבג"ץ על רגישותן וחשיבותן הרבה. הנושא מטופל בייעוץ וחקיקה בהתאם לסדר העדיפות המשרדי, בשים לב למשימות נוספות דחופות וכפי שאף שיקפנו לעוזר השר וללשכת המנכ"ל".

מלשכת השר לא נמסרה תגובה לפניית "ישראל היום".