"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הכנסת הודיעה לבג"ץ: מתנגדים להצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה
הכנסת דחתה את הצעת השופטים לקיים מחדש את הליך הבחירה של עו"ד מיכאל ראבילו • המשמעות: בג"ץ צפוי להוציא צו על תנאי בסוגיית חשאיות ההצבעה, ונטל ההוכחה יעבור לכנסת • יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כתב ב-X: "הכנסת כבר אמרה את דברה"
עו"ד מיכאל ראבילו. צילום: אורן בן חקון

הכנסת הודיעה לבג"ץ: מתנגדים להצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה

הכנסת דחתה את הצעת השופטים לקיים מחדש את הליך הבחירה של עו"ד מיכאל ראבילו • המשמעות: בג"ץ צפוי להוציא צו על תנאי בסוגיית חשאיות ההצבעה, ונטל ההוכחה יעבור לכנסת • יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כתב ב-X: "הכנסת כבר אמרה את דברה"

ביני אשכנזיאלינור שירקני-קופמן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הכנסת צפויה להודיע לבג"ץ כי היא מתנגדתלהצעת השופטים לקיים הצבעה חוזרתלבחירת מבקר המדינה. המשמעות היא שההליך צפוי לעלות מדרגה: במקום שהעותרים יידרשו לשכנע את בג"ץ כי נפל פגם המצדיק את ביטול הבחירה, הכנסת תידרש כעת להסביר מדוע אין לבטל את ההליך. ברקע הדברים, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כתב ב-X כי "הכנסת כבר אמרה את דברה".

טלי גוטליב מתפרצת לדיון בבג"ץ %2F%2F הרשות השופטת

ההתפתחות מגיעה לאחר שבדיון שנערך בשבוע שעבר בעתירות נגד בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, הציעו שופטי בג"ץ לקיים את הליך הבחירה מחדש. ההרכב דחה למעשה את טענות ניגוד העניינים שהועלו נגד ראבילו, אך סימן קושי משמעותי סביב הטענות לפגיעה בחשאיות ההצבעה.

במהלך הדיון אמר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, כי בכוונת ההרכב להוציא צו על תנאי בסוגיית החשאיות, אך לא בנוגע לטענות ניגוד העניינים. לדבריו, קיימת "עננה לא רצויה" סביב חלק מההצבעות, לאחר שחברי כנסת פעלו בניגוד להנחיות היועצת המשפטית לכנסת ותיעדו את הצבעתם.

סגן נשיא בית המשפט העליון נעם סולברג, צילום: אורן בן חקון

ההליך צפוי לעלות מדרגה

אם הכנסת תדחה את הצעת בג"ץ להצבעה חוזרת, צפוי בית המשפט להוציא צו על תנאי בסוגיית החשאיות. צו כזה יהפוך את נטל ההוכחה בהליך: הכנסת תידרש לנמק מדוע אין לבטל את הבחירה, במקום שהעותרים יידרשו להוכיח כבר בשלב זה כי יש לקבל את עתירתם.

לצד זאת, סביר להניח כי בג"ץ יוציא גם צו ביניים שיקפיא את כניסתו של ראבילו לתפקיד מבקר המדינה עד להכרעה בעתירות. בהמשך צפוי להתקיים דיון נוסף בעל פה בפני ההרכב.

סביר להניח כי בג"ץ יוציא גם צו ביניים שיקפיא את כניסתו של ראבילו לתפקיד. עו"ד מיכאל ראבילו, צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

בתנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות נגד הליך הבחירה, תקפו את דחיית הצעת השופטים. "בג"ץ הציע לכנסת את המוצא הפשוט והנקי ביותר: פשוט להצביע שוב, בלי מצלמות ובלי כפייה, כפי שמחייב חוק יסוד: מבקר המדינה", מסרו בתנועה.

עוד הוסיפו כי "מי שמסרב לקיים בחירה חשאית ותקינה חושף שהוא חושש מהתוצאה של הצבעה חופשית, ומודה למעשה שההליך המקורי נשען על לחץ פוליטי ולא על הצבעה לפי צו מצפון". לדבריהם, "אסור שמי שאמון על הביקורת על השלטון ייבחר בהליך שרמס את עקרון החשאיות הקבוע בחוק".

"מי שמסרב לקיים בחירה חשאית חושף שהוא חושש מהתוצאה של הצבעה חופשית". יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא (ארכיון), צילום: אורן בן חקון

בלב העתירות עומדת הטענה כי במהלך ההצבעה החשאית לבחירת מבקר המדינה תיעדו חברי כנסת את הצבעתם, באופן שפגע בחובת החשאיות וביכולתם להצביע על פי צו מצפונם. העותרים טוענים כי מדובר בפגם היורד לשורש ההליך ומצדיק את ביטול הבחירה.

נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, טען בדיון הקודם כי אין מקום לקיים את הבחירות מחדש. לדבריו, גם אם ניתנה הנחיה לתעד את הבחירה היא אינה חוקית, אך לא הוצגו ראיות המבססות את הטענה כי ניתנה הנחיה כזו. מנגד, השופטים הבהירו כי עיקר הקושי מבחינתם נוגע לעצם הפגיעה הנטענת בחשאיות ההצבעה, ולא לטענות בדבר ניגוד עניינים במינויו של ראבילו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...