הכנסת הודיעה לבג"ץ: מתנגדים להצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה

הכנסת צפויה להודיע לבג"ץ כי היא מתנגדת להצעת השופטים לקיים הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה. המשמעות היא שההליך צפוי לעלות מדרגה: במקום שהעותרים יידרשו לשכנע את בג"ץ כי נפל פגם המצדיק את ביטול הבחירה, הכנסת תידרש כעת להסביר מדוע אין לבטל את ההליך. ברקע הדברים, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה כתב ב-X כי "הכנסת כבר אמרה את דברה".

ההתפתחות מגיעה לאחר שבדיון שנערך בשבוע שעבר בעתירות נגד בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, הציעו שופטי בג"ץ לקיים את הליך הבחירה מחדש. ההרכב דחה למעשה את טענות ניגוד העניינים שהועלו נגד ראבילו, אך סימן קושי משמעותי סביב הטענות לפגיעה בחשאיות ההצבעה.

במהלך הדיון אמר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, כי בכוונת ההרכב להוציא צו על תנאי בסוגיית החשאיות, אך לא בנוגע לטענות ניגוד העניינים. לדבריו, קיימת "עננה לא רצויה" סביב חלק מההצבעות, לאחר שחברי כנסת פעלו בניגוד להנחיות היועצת המשפטית לכנסת ותיעדו את הצבעתם.

ההליך צפוי לעלות מדרגה

אם הכנסת תדחה את הצעת בג"ץ להצבעה חוזרת, צפוי בית המשפט להוציא צו על תנאי בסוגיית החשאיות. צו כזה יהפוך את נטל ההוכחה בהליך: הכנסת תידרש לנמק מדוע אין לבטל את הבחירה, במקום שהעותרים יידרשו להוכיח כבר בשלב זה כי יש לקבל את עתירתם.

לצד זאת, סביר להניח כי בג"ץ יוציא גם צו ביניים שיקפיא את כניסתו של ראבילו לתפקיד מבקר המדינה עד להכרעה בעתירות. בהמשך צפוי להתקיים דיון נוסף בעל פה בפני ההרכב.

בתנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות נגד הליך הבחירה, תקפו את דחיית הצעת השופטים. "בג"ץ הציע לכנסת את המוצא הפשוט והנקי ביותר: פשוט להצביע שוב, בלי מצלמות ובלי כפייה, כפי שמחייב חוק יסוד: מבקר המדינה", מסרו בתנועה.

עוד הוסיפו כי "מי שמסרב לקיים בחירה חשאית ותקינה חושף שהוא חושש מהתוצאה של הצבעה חופשית, ומודה למעשה שההליך המקורי נשען על לחץ פוליטי ולא על הצבעה לפי צו מצפון". לדבריהם, "אסור שמי שאמון על הביקורת על השלטון ייבחר בהליך שרמס את עקרון החשאיות הקבוע בחוק".

בלב העתירות עומדת הטענה כי במהלך ההצבעה החשאית לבחירת מבקר המדינה תיעדו חברי כנסת את הצבעתם, באופן שפגע בחובת החשאיות וביכולתם להצביע על פי צו מצפונם. העותרים טוענים כי מדובר בפגם היורד לשורש ההליך ומצדיק את ביטול הבחירה.

נציג הכנסת, עו"ד יצחק ברט, טען בדיון הקודם כי אין מקום לקיים את הבחירות מחדש. לדבריו, גם אם ניתנה הנחיה לתעד את הבחירה היא אינה חוקית, אך לא הוצגו ראיות המבססות את הטענה כי ניתנה הנחיה כזו. מנגד, השופטים הבהירו כי עיקר הקושי מבחינתם נוגע לעצם הפגיעה הנטענת בחשאיות ההצבעה, ולא לטענות בדבר ניגוד עניינים במינויו של ראבילו.