"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בעקבות מחאות החרדים - מחצית מהציבור תומך בסנקציות

אם החרדים חושבים שסגירת כבישים, הפגנות מול ביתם של שופטי בית משפט העליון, והתפרעויות יעזרו להם - אז כדאי שיחשבו שוב • 48% ציינו כי האירועים חיזקו את תמיכתם בהטלת סנקציות על משתמטים ו-53% נוספים אמרו כי הם מחזקים את עמדתם בעד שינוי ביחסי המדינה כלפי החברה החרדית

,עודכן
0השמעה
הפגנת חרדים (ארכיון). צילום: קוקו

סקר חדש מצביע על כך שהעימותים והמחאות סביב סוגיית הגיוס אינם מחלישים את התמיכה הציבורית בצעדי אכיפה נגד חרדים שאינם מתגייסים - אלא דווקא מחזקים אותה.

מהנתונים, שנאספו על ידי מכון "לזר מחקרים" בראשות ד"ר מנחם לזר עבור מרכז ריבוא, וממצאיו מפורסמים הבוקר (רביעי) על רקע התפרעויות שהתרחשו כבר הבוקר בצומת גהה,בכביש 4.

הסקר שנערך בעקבות התפרעויות מחוץ לביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליוןהשופט נעם סולברג, וממנו עולה כי אירועי האלימות משפיעים על עמדות הציבור בכיוון מחמיר יותר.

מפגין חרדי נכנס מתחת למשאית במחאה בהפתעה בכביש 4 // יעקב הרשקוביץ

בקרב הציבור המסורתי, הנחשב לקבוצת מפתח בזירה הפוליטית ולחלק משמעותי מבסיס התמיכה של מפלגות הימין, 48% מהמשיבים ציינו כי האירועים חיזקו את תמיכתם בהטלת סנקציות על משתמטים חרדים. 53% נוספים אמרו כי הם מחזקים את עמדתם בעד שינוי רחב יותר ביחסי המדינה והחברה החרדית, לרבות בתחומי החינוך והכלכלה. בכלל המדגם עמד שיעור זה על 51%.

בקרב כלל הציבור, 44% השיבו כי אירועי האלימות האחרונים חיזקו את תמיכתם בסנקציות, ובהן מעצרים, שלילת הטבות ואמצעי אכיפה נוספים. מנגד, 18% בלבד דיווחו על התחזקות בהתנגדותם לצעדים אלה.

גם בקרב מצביעי הקואליציה ניכרת השפעה דומה: 20% מהם אמרו כי האירועים חיזקו את תמיכתם בהחמרת האכיפה כלפי משתמטים חרדים. במקביל, 35% מהמשיבים בקבוצה זו ציינו כי עמדתם המתנגדת לסנקציות התחזקה.

שמשת רכב נופצה בהפגנות החרדים,צילום: יעקב הרשקוביץ

הסקר נערך בקרב 600 משיבים יהודים וערבים בני 18 ומעלה, והוא מייצג את האוכלוסייה הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המרבית: 4%.

מנכ"ל מרכז ריבוא, עוז בן נון, אמר בעקבות הממצאים כי "ההנחה שהמהלכים האגרסיביים מצד האוטונומיה החרדית נגד מדינת ישראל ייפתרו מעצמם היא קונספציה. ככל שהדברים מחמירים, החברה הישראלית מבינה זאת יותר. הגיע הזמן שמנהיגי הציבור יסבירו כיצד הם מתכוונים להתמודד עם התופעה ועם ההקצנה ההולכת וגוברת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר