"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צעירים חסרי מנוח: הדרישות של דור המצביעים החדש

כתב הכנסת אילי זילברברג וכתב החרדים יעקב הרשקוביץ משרטטים את מפת האינטרסים של דור המצביעים הצעיר שצפוי לשנות את כללי המשחק במערכת הבחירות • "על זה" - פרק 19

,עודכן
0השמעה
הצעירים מחפשים את ה"מגניב" ולא את האמירות המסורתיות. צילום: .

הפרק החדש של פודקאסט ״על זה״ נפתח בניתוח הדרמה הלילית סביב אישורו בטרומית של חוק יסוד לימוד התורה.

צעירים חסרי מנוח - על זה פרק 19 // שילה רוזנפלד, אילי זילברברג, יעקב הרשקוביץ, גיא סאלם

יעקב הרשקוביץ הציג את מורכבות העניין מנקודת מבטו ככתב חרדים והבהיר: "יש מקום לחוק יסוד לימוד תורה במדינה יהודית. החרדים העלו אותו כדי להראות שהם מצליחים לעקוף את העובדה שהם לא הצליחו להעביר חוק גיוס".

מן העבר השני, הנוסח המקורי שעלה להצבעה עקב אילוצים פרוצדורליים עורר פנים רבות של התנגדות. לדברי אילי זילברברג, "יש פה אירוע מורכב. אני לא חושב שהוא יעבור, בטח אם ישתמע ממנו שהוא נותן עדיפות ללומדי תורה על לוחמים. צריך להגיד, נתניהו לא הצליח לספק את הסחורה לחרדים שהם ציפו ממנו".

חוסר שביעות הרצון הזה ניכר היטב בשטח, כאשר גורמים באגודת ישראל אף הודו באכזבה עמוקה מראש הממשלה על כך שפיזר הבטחות ובפועל לא סיפק דבר.

בהמשך עברו השניים לנתח את מגמות העומק שעולות מנתוני הסקרים במגזר החרדי. בגזרת יהדות התורה המפלגה אמנם שומרת על יציבות של שבעה או שמונה מנדטים בשל הגידול הדמוגרפי, אך היא מתמודדת עם תופעה של מחאה שקטה מצד בוחרים מאוכזבים שבוחרים להישאר בבית ביום הבחירות, במקביל לסימני שאלה שמרחפים מעל המשך כהונתו של יצחק גולדקנופף בראשות אגודת ישראל בשל חוסר שביעות רצון פנימי בחסידות גור.

המצב מורכב עוד יותר בתנועת ש"ס, שם המפלגה חווה שחיקה משמעותית וגורמים פנימיים כבר מודים כי קבלת תשעה מנדטים תיחשב כהצלחה, כאשר הכתבים מזכירים כנס שנערך לאחרונה ובו נשמעו קריאות בוז מהקהל לעבר אריה דרעי, עדות ברורה לאכזבה הגוברת ברחוב החרדי.

חלק מרכזי בפרק מוקדש לאסטרטגיית הדיגיטל הוויראלית של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, שמכוון בצורה מובהקת לקהל הצעיר בטיקטוק.

זילברברג הסביר את ההיגיון שמאחורי הקמפיין וציין: "הרעיון בסרטונים של בנט היא להביא את האנשים שלא מתעניינים בפוליטיקה בכלל. מנגד אלה שאוהבים את נתניהו רואים בו כאבא של המדינה. הגושים די סגורים, הדרך היחידה לנצח בבחירות האלה תהיה אחוזי ההצבעה".

הרשקוביץ הגיב לניתוח והסביר כיצד תופס הדור הצעיר את המציאות הפוליטית החדשה, כשטען: "הדור הצעיר לא מחפש הבטחות. הוא מחפש את האירוע המגניב, את זה שיושב בפודקאסט והוא יצליח".

בניתוח זה הם מחדדים כי קמפיינים המבוססים על סרטונים קלילים ופרובוקציות חיוביות מדברים אל בני השמונה-עשרה והעשרים ואחת הרבה יותר מאשר הבטחות מסורתיות.

עוד בפרק: איזנקוט-בנט והמגזר הערבי

הקרב בצמרת גוש השינוי מתחמם, כאשר איזנקוט נושף בעורפו של בנט על אף שאינו נוכח כמעט בכלל במגרש הדיגיטלי של הצעירים.

גדי איזנקוט ונפתלי בנט,צילום: גדעון מרקוביץ

במקביל, גם המתרחש במגזר הערבי ישפיע דרמטית, שכן בהיעדר רשימה משותפת אחוז ההצבעה ברחוב הערבי צפוי לרדת, דבר שעלול להקשות על נתניהו להמריץ את בסיס התמיכה שלו כפי שעשה בעבר באמצעות שימוש באיום המפלגות הערביות.

הפרק נחתם בהתייחסות לפנייה הישירה והמפויסת של בנט לציבור החרדי בניסיון להפריד בין העסקנים לפריפריה החברתית, אתגר שנשאר מורכב במיוחד לאור העובדה שהרחוב החרדי הפך לימני מאוד בשנים האחרונות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר